חסר רכיב

אבשלום (אבשי) בן יהודה

אבשלום (אבשי) בן יהודה
תאריך לידה:
תאריך פטירה: נפל במבצע ליטני - 1978
מספר אביו, חנן בן-יהודה
לקראת סיום השליחות בוינה, רגע לפני שעלה על הטיסה לישראל לקראת גיוסו לצה"ל, אבשי נפרד מאיתנו והשאיר מתנה: מכתב מוסתר היטב בין אגרטלי פרחים בבית, עם הוראות לפתוח רק לאחר שנחזור משדה התעופה.
ואכן חזרנו, קראנו ודמעות הציפו את פנינו. מכתב תודה מרגש על כל אשר עשינו עבורו.
"הורים יקרים, שני פרחים ממש..." - כך כתב לנו בראש המכתב.
למרבה המזל, נורי ואני זכינו ליהנות מאבשיק (ככה קראנו לו במשפחה) במהלך שנות השליחות באוסטריה. באופן טבעי, התקרבנו לכדי תא משפחתי אוהב והדוק באופן שונה מזה שהכרנו עד אז בחיי קיבוץ. נורי ממש הרגישה "אמא" ואבשי היה, לתקופה קצרה, כמו בן יחיד. הוא למד בבית ספר אנגלי לבני דיפלומטים, בו פיתח ידידות גדולה דווקא עם בחור מצרי...
כשנופל בן, הרבה שאלות נשארות לא פתורות. ובכל זאת אני מוצא נחמה בכך, שבחייו הקצרים זכה לחוויות רבות כילד קיבוץ, אח"כ במוסד, בוינה ובצבא.
בכל מקום לא חשש לנסות ולהתנסות. אחד הדברים שאני זוכר היה השינוי שעבר כאשר הגענו לוינה. בקיבוץ ובמוסד - היה פרא אדם שובב, תמיד חלק ממעשי קונדס עם חבר'ה מהקבוצה. בוינה - פתאום הפך לבוגר ורציני, הרצה בפורמים שונים על ישראל ובכלל. מאוחר יותר בצנחנים - הלך על שירות עם כל המחויבות, ללא הנחות לעצמו והפך לקצין.
המעמד של סיום קורס קצינים, כשאבשי מקבל את הדרגות, היה עבורנו רגע כל כך מרגש.
לפני כחודש, התכנסנו שוב ביום נפילתו. הבטתי מסביבי וראיתי בפליאה, שהגיעו מעל 20 מחבריו של אבשי מתקופת השירות.
נזכרתי בקשר של אבשי, שהיה לידו כשנפל. הוא איבד עין ולא אזר כח להגיע אלינו ב- 6 השנים הראשונות. ואז בשנה השביעית - הופיע.
הבנתי את הקושי והבטחתי לו שאיננו כועסים ואיננו רואים בו אשם. מאז, לשמחתי, הוא ממשיך להגיע. במפגש האחרון הבעתי בדברי פליאה ותודה על שאינם שוכחים.
"אנחנו מאוד אוהבים אתכם ואוהבים לבוא אליכם " -ענו לי.
32 שנים עברו מאז נפל הבן. אדם בוחר להתמודד עם השכול בדרכים שונות. אני בחרתי כחלק מפעילות אחרת בתנועה, להקדיש את חיי להנצחת החיילים. כיהנתי 15 שנה כיו"ר יד לבנים של 3 התנועות הקיבוציות. בין השאר, פעלתי וקידמתי הקמת שני אתרי הנצחה לבני הקיבוצים בגבעת חביבה וביערות מנשה.
נורי ואני היינו 10 שנים פעילים בחוג הורים שכולים - משני העמים ומשני צידי הסכסוך.
ועדיין, קברו של אבשי, כאן בבית הקברות שלנו - הוא המקום הנוגע והמשמעותי ביותר עבורי.
אבשלום (אבשי) נפל בקרב במרון-א-ראס בלבנון
במהלך מבצע ליטאני בדרום לבנון במרץ 1978.
חסר רכיב