חסר רכיב

שטיין אבא

שטיין אבא
כד' תמוז תרס"ט - כג' כסלו תשס"ט
13/07/1909 - 20/12/2008
תם עידן הסבים.
כבר לא אלך יותר לסבים
ואף אחד כבר לא ישאלני ביום שישי בערב:
אתה בא לסבים?
"סבים" בשבילי הוא כבר מזמן הרבה מעבר למקום,
הוא מושג בעל ערך מוסף רב:
- חיבוק אוהב של סבים, שכל-כך אוהבים לתת.
- מפגש משפחתי מלכד.
- וממתקים ללא חסוך הממתיקים את האווירה הביתית.
נחישות, עקשנות וסבלנות אפיינוך בעבודתך רבת השנים
בעוד הומור, חיוך וחמימות אפיינוך בחייך המשפחתיים.
סבא, חיית חיי יצירה, תמיד האמנת בתהליך ולא הרפית עד שהגעת לתוצאה לא פחות
ממושלמת לטעמך.

לפני כמה חודשים בקשת שאסיע אותך לחוות הנוטעים הנמצאת לא רחוק מקיבוץ שמיר
בצפון. ואתה, כאילו לא נסעת שעתיים, שועט לבדוק כל אגס, שזיף או תפוח- טעמו,
צבעו, ריחו, צורתו וגודלו. הייתי כה גאה בך כשראיתי את החוקרים במקום מתרגשים
לביקורך ועוזבים הכל ומתפנים להראות לך איך פירות יצירתך כה מוצלחים. בדרך חזרה
עצרנו ב"נימר" ואתה בתנועה סיבובית מנגב חומוס כמו ראשון הצעירים.
לפני כשנה ביקשתני שאקחך לחלקת ה"פרוזדור" לבחון מקרוב את זן האבוקדו
"עין-שמר", אותו פיתחת לפני שנים, לפני שייעקר. צעדנו לא מעט לעומק החלקה כדי
להגיע לעצים הללו. קטפת, שמת בשקית, המתנת בסבלנות כמה ימים שהפרי יבשיל,
טעמת, בדקת את גודל הגלעין ועוד ועוד פרמטרים כיאה לאיש מקצוע המסור למסירות.
סבא, כשהייתה לך מטרה הרמזורים היו לך לסימני דרך, שעטת אל המטרה במלוא המרץ
עם חיוניות האופיינית רק לאצנים למרחקים ארוכים.
לא אשכח, סבא, את בדיחותיך המצחיקות שתמיד החלו ב: "יהודי אחד..." ואת השפה
המיוחדת שהייתה לך עם אביטל, שהתבטאה, לעיתים, בקניית מתנות הדדית כמו חלבה
מ" 80 ", זאת למרות ששניכם כלל לא אוהבים חלבה. או כשאביטל היה מדרבן אותך
לראות מערבון ואתה היית בעיקר צוחק מצחוקו המתגלגל.
נראה כי קבלת נחת, סבא, מהקשר עם ילדיה של ענה ומשה. עמיחי ולירון היו מבלים
שעות ארוכות ואף לילות בביתך וגלית והילדים ואופיר פקדו את ביתך כל אימת שיכלו.
אהבת אותם כל-כך. ניכר היה שכל פעם שהגיעו לבקר חיוך רחב ומין שלווה ניסוכה על
פניך.
סבא, עוד כה רבים הרגעים שביליתי במחיצתך, אך קצר הזמן מלספרם כעת. היית איש
מסור לסבתא, למשפחה, לקיבוץ ולעצים שליווך צמוד תקופה ארוכה וצמיחתך הייתה
צמיחתם.

אזכור אותך, סבא, מבודח ומחויך, איש אדמה ועבודה, חוקר ואיש משפחה אוהב.
אוהב אותך מאוד.

יהיה זיכרונך בינינו תמיד.

אמיר

-----------------------------------------------------
ס ב א


אריה אמיתי. היית אריה אמיתי בחייך – וגם במותך.
אדם עם עקרונות שלא נשבר, והולך לאורם.
כך היה עוד אז בראשיתו של הקיבוץ – אליו הבלחת מלא אמונה במה ואיך צריך לעשות
את הדברים – בדרכך המיוחדת והעיקשת. כך הייתה גם הצורה בה השגת את הישגיך
המקצועיים הרבים – בעקביות סיזיפית וללא הנחות ופשרות, וכך היה אתמול – כאשר
מתת מות צדיקים במיטתך בבית – מקום בו רצית ובחרת לסיים את פתיל חייך.
מעגל חייך העשירים ומלאי הטעם צץ ועולה מעל ראשי, חיים עם דחף עצום לגלות
דברים חדשים, לצד מסירות ואהבה לנכדים ולמשפחה.
היית אדם בעל סקרנות בלתי נלאית, שכל דבר מעניין אותו – תמיד בעניינים – חיי
המשפחה שלנו, סדר היום הקיבוצי והכלל חברתי, היה לך מה לומר ולהגיד במגוון רב
של נושאים. אך גולת הכותרת הייתה ונמשכה עד יומך האחרון – פיתוח הזנים – עליהם
שקדת והמשכת לפתחם ויש אפילו עוד זנים בקנה שאין להם שמות...
ובמישור האישי – כמו עץ אלון היית לי ולנו – עם שורשים עמוקים בקרקע, עלווה
שמלבלבת כל פעם מחדש ונותנת את פירותיה, והעלים הרבים אשר הצמחת נותנים
להרבה אחרים צל לשוח וללמוד ממנו.
אהבתי להקשיב לסיפורך ולבדיחות בטעם האידישי מהעיירה הפולנית, להגיע למפגש
ה"במבה" ביום שישי – לחברותא המשפחתית המשותפת – שאתה במרכז העניינים...
למדתי ממך לא מעט על החיים – על איך שלאמונה, לעקביות ולמסירות ללא פשרות יש
תוצאות גם ביומיום וגם במעשים ארוכי הטווח; למדתי איך לדבוק בחיים של עשייה תוך
חיפוש ויגעות אין סופית כדי להגיע לטעם החיים האמיתי – שלך, ואיך ליצוק תוכן
יומיומי לחיים הפשוטים הבסיסיים ביותר...
אהבתי אותך סבא – כמו שאתה – עם החספוס והצניעות, היושר וגם עם הרגזנות, לצד
טוב הלב והדאגה לכל אחד מאתנו.
יהיה קשה לי שוב לא לשמוע מבניי גלי ושקד את השאלה החוזרת, הכל כך פשוטה כל
יום שישי: "אבא, הולכים היום לסבא אבא?"
כל כך פשוט, כל כך אמיתי, כל כך נתגעגע...
להתראות לך סבא, היה בטוח שמעשיך הרבים צרורים בחיי הרבים, ובוודאי בחיינו שלנו
– המשפחה. ננצור אותך – כפי שהינך – על כל כולך ופועלך.

שלך, אורי.

-----------------------------------------------------

ס ב א  י ק ר

קשה לסכם קרוב ל- 100 שנות חיים בכמה שורות.

זכית לחיות חיים מלאים, בעלי עניין ומשמעות עבורך ועבור סובבך.

אין כמו אקט הפרידה ממך, כדי להמחיש את אהבת המשפחה המורחבת אליך:

נפטרת במיטתך, בביתך, בשבת אחה"צ. הגענו כולנו להיפרד ממך בטרם נלקחת מאתנו

לעד.

אני בטוח שזו הדרך בה היית רוצה לסיים את חייך.

סבא – אדם בעל עקרונות היית, אוטודידקט שכל חייו עסק בפיתוח זנים והשבחתם.

זכית עוד בחייך בכבוד ובהערכה רבה על פועלך המקצועי.

גילית עניין רב בכל התהליכים אשר עוברים על קבוצינו ולא היססת להביע דעתך,

הבוטה לעיתים, על המתרחש סביבך.

ביחד עם סבתא הייתם בית חם עבורנו, הנכדים, ובהמשך גם עבור הנינים.

היית עבורי סמל לדור ה"נפילים" הקיבוצי, אחרון קבוצת "שומריה", שותף להקמתו

ולפיתוחו של קיבוצנו.

אני נפרד ממך בצער רב המלווה בהבנה כי זו דרכו של עולם.

נוח על משכבך בשלום...


נכדך - אייל

-----------------------------------------------------
אבא שטיין


השבוע הלך לעולמו

אבא שטיין

לא, לא הכרתי אותו טוב

לא, לא הייתי בין חבריו

אך הייתי בין מוכרי פעילותו

אבא שהיה ציוני במובן הטוב שבמילה,

אבא שחשב וייצר זנים

לתפארת המדינה

אבא שפיתח תפוח ישראלי

ועוד תפוחים שזיפים וכל השאר

אבא שזכה ליותר ממאה שנים של שכל ישר

אבא שכשלפני כשנתיים עמו שוחחתי ארוכות

ותהייתי אך בגילו הוא כה צלול מובן ועניני וחברי

אבא שאולי יותר מכירים את יצירתו-

תפוח ה"ענה" מאשר את שמו,

קראתי היום מודעה בעיתון שהלך לעולמו

והרגשתי שתם עידן של יוצרים

ומקימי המדינה בחקלאות ובהתיישבות.

ולמשפחתו וקיבוץ עין שמר נותר לי לומר

כי אבא היה מגדולי הדור בחקלאות

הביא ברכה לנוטעי ישראל

והשאיר לעולם משהו שלא היה קיים ללא פועלו!

יהי זכרו ברוך

אילנה שבתאי



פרוד

(הגיע לאתר קיבוץ עין שמר)



-----------------------------------------------------





אבא שלנו



אבא היה לוחם שקט. איש של כבוד, שלא הרשה לעצמו לעולם לסטות מדרך הישר.

עצמאי בדעותיו היה ולא נטה לפשרות. משה מרגלית, חקלאי מגבעת עדה, חבר בלב

ונפש של אבא, אמר עליו שתמיד הוא מזכיר לו אריה. לפני שנים אחדות, כשאבא אושפז

בבית חולים, אמר לנו שאבא עכשיו אריה זקן, אבל עדיין אריה. היום לאחר פטירתו,

אנחנו יכולים לומר כי היה כאריה עד יום מותו.

צלול וחריף היה, ידען מופלג בתחומו, בשכלו ובקצות אצבעותיו, אך גם איש שיחה

המתעניין בקשת רחבה של נושאים, מבוטניקה ועד תנ"ך ולשון, היה אבא אחד האנשים

שאספו מהספסל הכחול בחדר האוכל, ספרים שאחרים וויתרו עליהם.

אבא היה יצירתי בצורה בלתי רגילה. ידי זהב היו לו. כל צמח שנגע בו - הוריק ושגשג.

בילדותנו, היה מכין לנו צעצועים ואחר כך לילדינו-נכדיו. עבודות יד ממסמרים וחוטים

עדיין מקשטות את קירות ביתו - בית משפחתנו. לפני שנים אחדות התחיל להכין לעצמו

מכשירים מיוחדים שיוכל לעבוד בהם גם בזקנתו, וכך יכול היה לשמור על עצמאותו

שהייתה יקרה לו מכל, ולהמשיך ולטפח את הגינה שכל כך אהב.

אבא אהב את עבודת האדמה. היה חוקר בעל שם, מהזן הנדיר של חוקרים, יוצרים

ומחדשים, שאינם נזקקים לאוניברסיטה. בידי הזהב שלו, בעצמאות המחשבתית שלו,

במאבק יומיומי ושקט, במטע ובבית - בערבים ליד השולחן, באיסוף האבקנים, אחד

לאחד - בעקביות ובעקשנות, בעזרת מוחו המעמיק והחד פיתח וטיפח את הזנים

המיוחדים לו והגיע להישגים לאומיים ובינלאומיים.

איש של כבוד היה אבא כל ימיו, ולא אהב לבקש עזרה. אבל בשנותיו האחרונות,

כשנדרש לה בעל כורחו, זכה, והיה מוקף אנשים רחומים שכיבדו אותו ודאגו לו כל

אימת שנזקק.

שנים שמלווה אותנו נירית. בשקט, בכבוד, ביעילות ובחכמה טיפלה ותמכה באבא,

הייתה זמינה לנו בכל עת, וחסכה מאתנו טיפולים מיותרים, וז'קלין שהופיעה כמלאך

בחודשים האחרונים לחייו, וטיפלה בו בחום ובאהבה, ובזכותה ובזכות טיפולם המסור

והעדין של אילנה וואיל ושאכר, ובעזרת דליה, יכול היה לסיים את חייו על מיטתו כפי

שביקש.

תודה גדולה חבים אנו לכל אחד מכם, כפי שיכול לחוש רק מי שסייעו לו ברגעים הקשים

של חייו.

אנו מודים לצאלה ולד"ר נגב, שהיו קשובים לאבא ונתנו לו להכתיב את המהלכים עד

יומו האחרון, ועתה, למנו ולכולכם שבאתם לחלוק לו כבוד אחרון.

לשנים רבות זכית אבא יקר, ואנחנו זכינו איתך. יחד עם אמא הענקתם לכל בני משפחתנו

בית חם ותומך ללא סייג. נפשנו הייתה קשורה בנפשך, ונפשך בשלנו, והיא תמשיך

ותלווה אותנו, תדריך אותנו ותאציל עלינו מחכמתה ואהבתה.

נוח על משכבך בשלום.

ולבסוף – הסוד

להתערב בסדרי עולם

במלאכת בראשית של "ויהי",

לזווג את המבקשים להחבר יחדיו – ולהביא,

כמו את האיילה אל הצבי

כמו את הלביאה אל הארי –

לגעת בחיבור המופלא שבין האבקנים והעלי,

עד ילבלב ויבשיל הפרי.



ע ד

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב