שפירא אלן

אלן שפירא (אופנהיים) 1915-1997 נולדה באיירפורט-גרמניה להרמן ויוהנה (באדן) אופנהיים.כשנתיים אחרי עליית הנאצים לשלטון, בסוף 1934, הצליחה להשיג אשרת עלייה לישראל, משאירה מאחור בתוך אימי המשטר הנאצי את הוריה, אחיותיה ואחיה.את ילדותה עברה בברלין עם שלושת אחיותיה ואחיה הקטן בפרוור היוקרתי גרונוואלד שהיה מוקף יערות ואגמים. בנוף זה הרבתה בטיולי אופניים ובחורף גלישה על המיים הקפואים. מכאן אהבתה גדולה לטבע. הבית היה ציוני דתי אך כמנהג ה"ייקים", סובלני מאד. הצטרפה לתנועת "הבונים", אהבתה הגדולה לילדים הביאה אותה לסמינר לגננות של התנועה הסוציאליסטית, אך בשנת לימודיה השנייה הפך בצוו המשטר להיטלריסטי. מדי בוקר הוכרחו לקרוא במועל היד הנאצי "היי להיטלר" ומצב זה החיש את עלייתה לארץ. צעדיה הראשונים בארץ היו ב"משק הפועלות" של פתח-תקווה. שם הכירה את בנק, הם נישאו ומייד נפנתה לדאגתה העיקרית – מילוט הוריה ואחיה לישראל. סייעה להשגת אשרת העלייה התחייבותו של בנק "הוותיק" לדאוג לקיומם וכלכלתם בארץ. לאחר שנמנע מהם להצטרף אל חברותיה היקיות בבית השיטה, הגיעה לעין שמר אל חבריו של בנק – מייסדי הקבוץ - כייקית יחידה, "עוף מוזר" בנוף. יחד עם בנק נולדו לה אורי, רפי ומשה ומהם זכתה לנכדים שביט, נוגה, יעל, תירזה, אביעד, עוז ומאיה וזכתה אף להכיר את הנין הראשון יותם.אלן ניחנה ביופי חיצוני ופנימי, בעלת אופקים תרבותיים נרחבים, מוסיקלית מאד, שאל כל שנותיה כחלוצה וגננת דורות של ילדים, נלוותה מפוחית היד שלה.בגיל מתקדם העזה ועברה גם להוראת כיתות א-ב , המשך לעבודה עם הילדים כגננת ולמעשה נחלה את השפה תוך כדי הוראה. בגיל מבוגר יותר כשסבלה ממגבלות פיסיות עברה להוראה כמורה לחינוך מיוחד וגם פה נחלה הצלחה ושבתה את לב הילדים וההורים כאחת.כילדים אהבנו מאד את הטיולים עמה לטבע, לפטריות ולפרחים ואורי אף זה לרכוב עימה כפעוט באופניים עד לים (מוצאה זיכה אותה במיומנויות נדירות אז, רכיבה באופניים, שחייה ושליטה בשפה האנגלית). גם נכדיה – כל אחד בדרכו – נקשרו אליה בעבותות אהבה.
יהי זכרה ברוך.