סלמה מרי

נולדה ב־11 בדצמבר 1902, י״א בכסלו תרס״ג

נפטרה ב־30 בספטמבר 1988, י״ט בתשרי תשמ״ט

״אמא מרי היקרה״ — כך נפתחים דברי הפרידה שנאמרו ליד קברה של מרי סלמה ופורסמו בעלון המשק ב־7 באוקטובר 1988. בפנייה החמה הזאת נשמר משהו ממקומה בחיי משפחתה ובקהילת עין שמר.

מרי הייתה אמה של נורית בורלס וחמותו של שלמה בורלס. דרכה החלה באלכסנדריה שבמצרים, ומשם עלתה ארצה והצטרפה אל בתה נורית ומשפחתה בקיבוץ עין שמר.

בדברי ההספד, שנשא קרוב משפחה ששמו אינו מצוין בעלון, תוארה החברה שבה חיה במצרים כחברה אריסטוקרטית ומכובדת, שהנחילה לה ערכים של תרבות, השכלה ונועם הליכות. ערכים אלה היו לחלק מאישיותה וליוו אותה גם בביתה החדש.

המעבר מאלכסנדריה לעין שמר הביא אותה לסביבה חדשה ולאורח חיים אחר. מרי השתלבה בין ההורים שחיו בקיבוץ, קשרה קשרי ידידות עם החברות הוותיקות ועבדה כמעט עד יומה האחרון. מן המילים שנכתבו לזכרה עולה דמותה של אישה שהתמידה בעשייה ושמרה על עצמאותה.

בני משפחתה זכרו את רצונה להסתדר בכוחות עצמה ואת המאמץ שעשתה כדי לא להטריד אחרים. בהספד נאמר לה:

״תמיד היית עצמאית במעשיך ועשית כל מאמץ כדי לא להטריד ולהסתדר לבד, וזכית לאהבה, הערכה ומסירות ממשפחתך״.

יש במשפט הזה תיאור פשוט ונוגע ללב של מרי: אישה עצמאית, שהייתה מוקפת באהבה ובדאגה של בני משפחתה. נועם הליכותיה, החברויות שרקמה והתמדתה בעבודה היו חלק מנוכחותה בחיי הקיבוץ.

מרי נפטרה בגיל 85, ב־30 בספטמבר 1988, והובאה למנוחות ב־4 באוקטובר.

באותו עמוד בעלון פורסמו גם דברי תודה של נורית ושלמה בורלס לצוות שטיפל ב״אמא מרי״ במסירות: לעובדות בחדרי החולים — מרגלית, ציפי, מרים ויפה — לצוות האחיות במרפאה ולרופאה. הם הודו על הטיפול בה לאורך הדרך, ובמיוחד בשעותיה האחרונות, ולכל החברים שבאו לחלוק לה כבוד אחרון. דבריהם משמרים את הקשר בין המשפחה לקהילה ואת ההוקרה למי שהיו לצדה של מרי בסוף חייה.

ביום זיכרונה אנו שבים אל העדות החמה שנותרה בעלון: אל מרי שהגיעה מאלכסנדריה אל משפחתה בעין שמר, מצאה כאן חברות ומקום בקהילה ושמרה על עצמאותה ועל נועם הליכותיה. אנו זוכרים אותה דרך הקשרים שיצרה, העבודה שבה התמידה והאהבה שהותירה בלב משפחתה.

יהי זכרה ברוך.

*ארכיון עין שמר — מתוך דברי הפרידה והודעת המשפחה שפורסמו בעלון המשק, 7.10.1988.*