צייכנר נתן
כ"ח בטבת תרפ"ט - כ"ח בטבת תש"ח
10/01/1929 - 10/01/1948
בן פרידה ודויד
נולד ברומניה
בכ"ח בטבת תרפ"ט , 10/1/1929
התגורר ברחובות
שרת בגבעתי - תש"ח, חיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 52
התגייס בדצמבר 1947
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ח בטבת תש"ח , 10/1/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: כפר אוריה
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: רחובות
הותיר: הורים, אח ואחות
מ.א. 0173196
בן 19 בנפלו
קורות חיים:
נתן, בנם של דוד ופרידה צייכנר, נולד בכ"ח טבת תרפ"ט (10.1.1929) למשפחת איכרים בכפר הוושמזה אשר ברומניה. הכפר בו נולד נמצא באיזור האוסטרו-הונגרי, שעבר לשליטת רומניה אחרי מלחמת העולם הראשונה. בבית משפחת צייכנר דיברו הונגרית, גרמנית ויידיש, כמובן. האב דוד, חבר בתא הציוני, מחליט למלא את הצו: "לך-לך מארצך ..." ולעלות לארץ האבות. השנה היא 1935.
אמו של נתן, פרידה (פריידל) מספרת: "ההחלטה היתה קשה ביותר, להיפרד מאמי, מאחותי, מיתר בני המשפחה, מכפר הולדתי, אליו קשורה הייתי בכל נימי נפשי. אתם הילדים עדיין קטנים: משה בן שמונה, נתן בן שש ולך, יונה, טרם מלאו שנתיים. נסענו לטרייסט, עיר נמל, תחנה בדרך העלייה. נתן הקטן מירר כל הדרך בבכי. מתחנן לשוב הביתה, לשוב לסבתא, לשוב לחברים. אני מוחה דמעותיי בסתר".
המשפחה התיישבה במושבה רחובות. הקליטה בראשיתה, קשה, ככל ההתחלות. האב דוד עבד בפרדסי רחובות, ניהל את הרפת של מילר, ברחוב מנוחה-ונחלה. תוך זמן קצר קנה נחלה ובית ברחוב גורדון 17 והקים משק חקלאי עצמאי. נתן למד בבית-הספר העממי, הצטיין בלימודיו והיה חביב על מוריו ועל חבריו.
נתן היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". הוא סיים את חוק לימודיו ברחובות ועבר לחברת-הנוער להכשרה בקיבוץ עין-השופט. בחברת הנוער הוא למד ועבד כרפתן ואהב את העבודה בכל מאודו. נתן היה בחור חסון, גבה-קומה ונאה. חבר טוב ואהוב על חבריו. רואה בברור את המחר. אין מקום לקריירה, צו השעה הוא בנין הארץ!
נתן עובר עם חבריו להכשרה לקיבוץ עין-שמר.
עם כניסתו לחברת הנוער הצטרף נתן ל"הגנה". הוא השתייך לגדוד 52 של חטיבת גבעתי. סייע לעליה לבירייה, הבריח נשק, השתתף בהעלאת מעפילים אל החוף.
בראשית דצמבר 1947 התגייס נתן למלחמת השחרור. הוא היה במחלקה הראשונה של בני המושבה בחטיבת חי"ש רחובות. תחילה שמר ברחובות ולאחר מכן השתתף בקרבות בכפר-אוריה באזור ירושלים והסביבה. תמיד ראשון, תמיד נחלץ לכל סכנה.
ביום שבת, כ"ח בטבת תש"ח, 10.1.1948, נשלחו נתן ועוד מספר חברים ללוות פצוע מכפר-אוריה לרחובות. ליד חולדה הותקפה המכונית בה נסעו ובחילופי היריות פגע כדור בראשו והרגו. תאריך נפילתו של נתן היה גם תאריך הולדתו, והוא רק בן 19. יחד אתו נפל חברו למשמר, אברהם פומרנץ.
בבית חיכתה לו הפתעה, האב דוד שקנה לו ארנק עור ליום הולדתו, חברתו שסרגה לו צעיף שעליו היה רקום שמו, אחיו משה, אחותו יונה ואמו פרידה שציפו לבואו, אך לשווא...
הותיר אחריו הורים, אח ואחות. כארבעה וחצי חודשים לאחר נפילתו של נתן, נהרג האב, דוד, בהתקפה האווירית של המצרים על רחובות, ביום כ"א באייר תש"ח.
מדברי חבריו: "לעבוד אתו היה תענוג. היה פשוט, ללא פלפול. מה שנראה מסובך מאד לאחרים היה פשוט לגביו. שתקן, אך בדברו הורגש האדם. בעל לב ונכון לעזרת הזולת".
נולד ברומניה
בכ"ח בטבת תרפ"ט , 10/1/1929
התגורר ברחובות
שרת בגבעתי - תש"ח, חיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 52
התגייס בדצמבר 1947
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ח בטבת תש"ח , 10/1/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: כפר אוריה
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: רחובות
הותיר: הורים, אח ואחות
מ.א. 0173196
בן 19 בנפלו
קורות חיים:
נתן, בנם של דוד ופרידה צייכנר, נולד בכ"ח טבת תרפ"ט (10.1.1929) למשפחת איכרים בכפר הוושמזה אשר ברומניה. הכפר בו נולד נמצא באיזור האוסטרו-הונגרי, שעבר לשליטת רומניה אחרי מלחמת העולם הראשונה. בבית משפחת צייכנר דיברו הונגרית, גרמנית ויידיש, כמובן. האב דוד, חבר בתא הציוני, מחליט למלא את הצו: "לך-לך מארצך ..." ולעלות לארץ האבות. השנה היא 1935.
אמו של נתן, פרידה (פריידל) מספרת: "ההחלטה היתה קשה ביותר, להיפרד מאמי, מאחותי, מיתר בני המשפחה, מכפר הולדתי, אליו קשורה הייתי בכל נימי נפשי. אתם הילדים עדיין קטנים: משה בן שמונה, נתן בן שש ולך, יונה, טרם מלאו שנתיים. נסענו לטרייסט, עיר נמל, תחנה בדרך העלייה. נתן הקטן מירר כל הדרך בבכי. מתחנן לשוב הביתה, לשוב לסבתא, לשוב לחברים. אני מוחה דמעותיי בסתר".
המשפחה התיישבה במושבה רחובות. הקליטה בראשיתה, קשה, ככל ההתחלות. האב דוד עבד בפרדסי רחובות, ניהל את הרפת של מילר, ברחוב מנוחה-ונחלה. תוך זמן קצר קנה נחלה ובית ברחוב גורדון 17 והקים משק חקלאי עצמאי. נתן למד בבית-הספר העממי, הצטיין בלימודיו והיה חביב על מוריו ועל חבריו.
נתן היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". הוא סיים את חוק לימודיו ברחובות ועבר לחברת-הנוער להכשרה בקיבוץ עין-השופט. בחברת הנוער הוא למד ועבד כרפתן ואהב את העבודה בכל מאודו. נתן היה בחור חסון, גבה-קומה ונאה. חבר טוב ואהוב על חבריו. רואה בברור את המחר. אין מקום לקריירה, צו השעה הוא בנין הארץ!
נתן עובר עם חבריו להכשרה לקיבוץ עין-שמר.
עם כניסתו לחברת הנוער הצטרף נתן ל"הגנה". הוא השתייך לגדוד 52 של חטיבת גבעתי. סייע לעליה לבירייה, הבריח נשק, השתתף בהעלאת מעפילים אל החוף.
בראשית דצמבר 1947 התגייס נתן למלחמת השחרור. הוא היה במחלקה הראשונה של בני המושבה בחטיבת חי"ש רחובות. תחילה שמר ברחובות ולאחר מכן השתתף בקרבות בכפר-אוריה באזור ירושלים והסביבה. תמיד ראשון, תמיד נחלץ לכל סכנה.
ביום שבת, כ"ח בטבת תש"ח, 10.1.1948, נשלחו נתן ועוד מספר חברים ללוות פצוע מכפר-אוריה לרחובות. ליד חולדה הותקפה המכונית בה נסעו ובחילופי היריות פגע כדור בראשו והרגו. תאריך נפילתו של נתן היה גם תאריך הולדתו, והוא רק בן 19. יחד אתו נפל חברו למשמר, אברהם פומרנץ.
בבית חיכתה לו הפתעה, האב דוד שקנה לו ארנק עור ליום הולדתו, חברתו שסרגה לו צעיף שעליו היה רקום שמו, אחיו משה, אחותו יונה ואמו פרידה שציפו לבואו, אך לשווא...
הותיר אחריו הורים, אח ואחות. כארבעה וחצי חודשים לאחר נפילתו של נתן, נהרג האב, דוד, בהתקפה האווירית של המצרים על רחובות, ביום כ"א באייר תש"ח.
מדברי חבריו: "לעבוד אתו היה תענוג. היה פשוט, ללא פלפול. מה שנראה מסובך מאד לאחרים היה פשוט לגביו. שתקן, אך בדברו הורגש האדם. בעל לב ונכון לעזרת הזולת".
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!