את אפרת מרקם הכיר במחנה של השומר- הצעיר בחנוכה, ולאחר השחרור מצה"ל הצטרף אליה ועבר לגור בעין-שמר. הם נישאו בשנת 1995 ונולדו בנותיהם אלמוג (1997) ויולי (2000) איתן למד הנדסת תעשייה וניהול, ועבד ב"קוקימן" ו בנגרייה, ניהל את פארק אריאל שרון, עבד בתחום הגז בסרביה במשך שנה, ניהל את תחום ההשכרות בקיבוץ, עבד בחדר-האוכל וכמציל בבריכה... ובעבודתו האחרונה היה מנהל מחלקה במפעל-הגומי. את כל תפקידיו מילא ברצינות רבה, ביסודיות, בחריצות ובמסירות.

בזמנו הפנוי התמסר לספורט - אהב לרכב על אופניים לבד או בקבוצה, אימן קבוצות ברכיבת כביש והדריך בספינינג. בשנה האחרונה הגשים חלום – רכש אופנוע כביש ואהב לצאת עם בנותיו לטיולים באופנוע. בחודשים האחרונים חלה ונפטר בטרם עת והוא בן 55 בלבד. לאפרת, אלמוג, יולי ומשפחת מרקם, לאחיו ואחיותיו של איתן – נוגה, עודד, אבנר, יורם, פרידה, אפי, אילן, רונן, גלית ויפית – קיבוץ עין-שמר משתתף בכאבכם על מותו של איתן. אדמת עין-שמר אוספת אליה את איתן בצער עמוק. 

יהיה זכרו ברוך

 הזוי לי לדבר עלייך בלשון עבר. כמה עברנו יחד - עליות וירידות, רכבת הרים אין-סופית, שלצערי עכשיו הגיעה לסיומה בש לב כל-כך מוקדם בחיי ובחייך. חלק ממני הלך איתך וחלק ממך נשאר אצלי. אבא, אני רוצה שתדע שאני מוחלת לך וסולחת לך בלב שלם. אני בוחרת לזכור את הרגעים הטובים שלנ ו ולהנציח אותם עמוק בחדרי ליבי. אתה חלק ממני ותמיד תהיה. אני אוהבת אותך אהבת נפש של אבא ובת. מבטיחה לך לשמור על יולי ועל כולם, ולהישאר חזקה כמה שאוכל. עכשיו השמיים נראים אחרת עבורי - יש שם מישהו שאני אוהבת. תמיד כשאסתכל למעלה, אדע שאתה איתי ומלווה אותי. אני אוהבת אותך אבא. תבטיח לי דבר אחד - תבוא אלי בחלומות ללוות אותי בטוב וברע. ברגעים המאושרים של החיים שיגיעו, אתה תחסר לי כל-כך. אני בוחרת לזכור אותך חזק, גיבור ואיתן כמו שתמיד היית. תנוח על משכבך בשלום אהוב שלי. 

פתאום זה קרה נורא מהר וביום אחד המצב שלך התדרדר. לא צפיתי את זה מגיע. כן ידענו שהמצב לא טוב ושהמחלה לא לטובתנו, אבל האמנתי שאתה חזק ושאנחנו איתך ושנעבור את זה. הכל התחיל לפני כמה חודשים - הרגשת לא טוב, נבדקת והתאשפזת. אני הייתי שבועיים לפני ה"שומריה " - אירוע ענק שאני אחראית בו על מלא חניכים ולא יכולה באמת לחשוב על לפספס. התחרפנתי רק מהמחשבה שאסע ממך. הייתי בבית- החולים כל יום איתך ולא נתת לי לחשוב על לא לנסוע. כל-כך רצית שאהיה שם ולא אתחרט, ואחשוב על המשימה שלי והחניכים והתנועה, ואתן לעצמי להמשיך בשגרה. אני חושבת שזה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיי - הדחקתי את כל מה שקשור בך ונסעתי. כשחזרתי, השתחררת מבית-החולים והתחלת טיפולים. הם עזרו ואפילו אמרו שזה עבר, אבל תוך שבוע-שבועיים הכל חזר הרבה יותר קשה. אבא שלי שהיה האיש הכי חזק שאני מכירה, הפך ברגע לשבר-כלי. לראות אותך ככה היה הדבר הכי נורא שראיתי. אני מקווה שעם הזמן אשכח את המראות האלה ואזכור אותך רק חזק וגיבור והאבא שלי שאני מכירה. אבא, נכון שהיה לנו גם לא קל והקשר שלנו לא היה מובן מאליו, אבל אני מרגישה שהספקנו למזלי לדבר על הכל ולסגור מעגל, ו להיות בחמלה ולאהוב ולהעריך ולהוקיר תודה על זה שהיינו בחיים אחד של השנייה. אבא, כל-כך הרבה זיכרונות. לא יודעת איך להתחיל לדבר עליהם. כנראה זה עוד לא הזמן להביע אותם. הם שלי. תודה על החיבוקים, החיזוקים והתמיכה שתמיד נתת. כל-כך אהבת שאני עוסקת במשהו שעושה לי טוב גם אם הוא לא הכי רווחי. שחררת את זה כי ראית שאני עושה מה שחשוב לי. תודה על כל מה שהספקנו. על 23 שנים ראויות שבהן היית האבא שאתה. אתה אבא שלי ואני אוהבת אותך הכי בעולם. תנוח על משכבך בשלום.

יום עצוב וכואב לכולם. איתן אחי היקר, רק טוב יש לומר עלייך - נאמן, ישר, אוהב אדם. אני זוכרת שתמיד אמרת לי, כשהייתי חולה ומאוד דאגת לי, שאתה תשמור על הילדים שלי. אז עכשיו אני מבטיחה לך שאני אדאג לבנות שלך. עוד רגע תפגוש את אמא ואבא. בעזרת השם, יגיע המשיח ותחזרו כולכם ביחד, אמן. תתפללו בשבילנו שתמיד נהיה ביחד. תמיד אמרת שאם יש מקום בלב, אז יש מקום לכולם. אפילו שקצת קשה והיו ימים לא קלים. כל הזמן הזכרת את אבי בעלי, שעזר לי לגדל אתכם ודאג שיהיה לכם הכל, שלא יחסר לכם משהו. דאגנו לחתן אתכם, את כולכם. תמיד אמרת שאבי זה אבא ואני אמא של כולם . דאגת שבחגים נהיה ביחד. אף פעם לא התלוננת שקשה. תמיד עשית הכל מכל הלב. איתן, למי אני אכין עכשיו את הקציצות ואת הקובה סלק שאתה אוהב? כבר מתגעגעת המון, תחסר לי מאוד. ולכולם סליחה. סליחה שלא הספקתי להגיע בזמן להיפרד. אוהבת אותך, תהיה מנוחתך בגן עדן.