חזון ירוק מאז 1937 – תכנון הנוי בעין שמר
בשנת 1937, כשעוד לא היו כבישים סלולים או מגדלי מים, הייתה כבר מפת תכנון נוי לבתי הילדים בעין שמר.
לא רק איפה יעמדו המבנים – אלא מה יפרח ביניהם. אילו עצים יטילו צל, איפה תהיה פינת המשחק, ואיזה פרחים יקבלו את פני הילדים.
המפה הזו – מסמך ארכיוני נדיר – מספרת לנו שהירוק כאן לא היה קישוט, אלא חלק מהזהות הקיבוצית.
חלק מחזון החינוך, הרווחה והחיים המשותפים.
כל שיח שתוכנן, כל שביל שנסרטט – היוו נדבך באדריכלות נוף מוקפדת וחכמה, שהקדימה את זמנה.
אפשר ממש לדמיין אדריכל נוף בן זמננו משתאה מול התכנון – לא רק אסתטיקה, אלא גם חשיבה על צל, על אקלים, על ילדים שגדלים עם עץ, פרח ודבורה.
במבט על רשימת הצמחים, ניכרת חשיבה "ירוקה" עוד הרבה לפני שהמונח נכנס ללקסיקון. תכנון אדריכלי מקצועי, עם מבט לעתיד, שלא היה מבייש מתכנני נוף אקולוגי של המאה ה-21.
במקביל לכך, צילומים מהשנים המאוחרות תוך אלבום הנוי – שנות ה־80 וה־90 – מספרים את סיפור ההמשך. עלית מגן, רכזת הנוי האגדית, עיצבה את הנוף בצניעות ובהתמדה, יחד עם צוות הנוי, עובדים ומתנדבים כמו יפה העובד, מיכל שדה, וגם המתנדבים האמריקאים ג'יי ובוב. בעונות השנה, בגשמים ובשמש, בברד ובאביב – הנוי תמיד היה שם, מספק רוגע, צבע וחיבור לטבע.
מתוך עלון שבוע הסביבה (2025):
"הנוי היפה והפורח הוא המצבה של חייה" – כך נכתב על עלית מגן. ואכן, כל שיח, כל עץ, כל שדרת פריחה – מספרים את סיפורה ואת סיפורו של קיבוץ שלם שראה בטיפוח הסביבה ערך עמוק.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!