מרים והמשחקייה — זיכרון מרגש מקיץ 1982

הכתבה המרגשת עוסקת בדמותה של מרים, שהקדישה את חייה ליצירת מרחב ייחודי לילדים בקיבוץ עין שמר – מרחב שנקרא בפשטות "המשחקייה", אך שימש הרבה מעבר לכך. מתוך אהבה עמוקה לילדים, ויכולת לראות את צורכיהם הרגשיים, החברתיים וההתפתחותיים – מרים הקימה מקום שהיה בית שני לילדים רבים.

הכתבה מתארת את הדרך הארוכה שעשתה מרים – מהיוזמה להקים את המשחקייה במקלט ישן, דרך ההתמדה וההשקעה האינסופית שלה בתחזוקת המקום, ועד לאמון הרב שהיא בנתה בקרב ההורים והילדים כאחד. היא לא הייתה רק "המפעילה" של המשחקייה, אלא אשת חינוך בלב ובנשמה, כזו שראתה כל ילד כעולם ומלואו, וכזו שידעה מתי צריך לאפשר שקט, ומתי ללוות מבעד למשחק ויצירה.

הכתבה מבליטה גם את תפיסת העולם הייחודית של מרים – שילוב של אהבה ללא תנאי, הקשבה אמיתית, ואמונה שהילדים זקוקים למרחב בטוח – רגשית ופיזית – כדי לגדול בו. במיוחד בימים של שינויים או מצבים ביטחוניים רגישים, המשחקייה הפכה לעוגן יציב עבור משפחות רבות בקיבוץ.

הסיפורים האישיים שמשולבים בכתבה ממחישים עד כמה דמותה של מרים הייתה משמעותית: כיצד קיבלה כל ילד באשר הוא, איך הפכה זמנים של מתח לרגעים של נחת, ואיך בשקט האופייני לה – השפיעה על דורות של ילדים והורים.

זוהי כתבה על אישה אחת, מקום קטן – והשפעה עצומה.