בעלון קיבוץ עין שמר מסוף שנת 1961 דווח על אירוע משמעותי בתולדות מוסד מבואות עירון: כנס המחזורים הראשון של המוסד החינוכי. הכנס איגד לראשונה בוגרים ובוגרות של המחזורים הראשונים, אנשי סגל וחברים, והיווה הזדמנות למפגש מחודש, להיזכרות משותפת ולבחינה רטרוספקטיבית של הדרך שנעשתה מאז ימי ההקמה.

בעקבות הכנס פרסמה שרה משיח כתבה מקיפה, המשלבת זיכרון אישי עם סקירה היסטורית, ובה היא חוזרת אל ראשית הדרך של המוסד החינוכי בעין שמר – מהשלבים הראשונים של הרעיון ועד התגבשותו כמוסד אזורי משמעותי. מן המאמר עולה כי כבר בשנת 1946, בעיצומן של שנות המנדט, גבר הרצון של חברי הקיבוץ ליטול אחריות ישירה על חינוך ילדיהם ולהקים מוסד עצמאי, המבוסס על ערכי הקיבוץ, שותפות, מחויבות ועשייה חלוצית. במהרה חרג הרעיון מגבולות הקיבוץ והפך ליוזמה אזורית, עם הצטרפותם של קיבוצים נוספים.

המאמר מתאר את עבודת הוועדות, את הדיונים הרבים ולעיתים המורכבים סביב שאלות של חינוך, ארגון וחיי חברה, ואת ההחלטה שהבשילה בשנת 1949 לפתוח את המוסד בפועל. שרה משיח מפרטת על חיפוש המקום, רכישת המחנה, הקמת הסגל החינוכי הראשוני, רכישת הציוד והקמת המבנים בתנאים צנועים, אך מתוך תחושת שליחות ברורה. חלק מרכזי מוקדש גם לחיי הקבוצה של התלמידים הראשונים: המסגרת הסגורה והאינטנסיבית, הדגש על אחריות קבוצתית, ההשתתפות המחייבת בלימודים, בעבודה ובחיי התרבות, לצד מתחים, בירורים אישיים וחברתיים, ורגעים של יצירה, מוסיקה ופעילות תרבותית.

עוד נידונות במאמר סוגיות אידיאולוגיות ופוליטיות שהשפיעו על חיי המוסד, וכן דמויות מפתח בצוות החינוכי, ובראשן המחנך גצל, שדמותו הקפדנית והמחייבת הותירה חותם עמוק על תלמידיו. הכנס, כך עולה מן הכתבה, אפשר לבוגרים להביט לאחור בפרספקטיבה בוגרת ומפוכחת יותר – לזהות גם את המגבלות והקשיים של התקופה, אך לא פחות מכך את העומק, המחויבות והיסודות החינוכיים שנבנו אז וממשיכים להשפיע עד היום.