בשלושת העשורים הראשונים לקיומו של קיבוץ עין שמר, ענף הספורט חרג הרבה מעבר לשעשוע של שעות הפנאי. הוא היווה ציר מרכזי שסביבו נרקמו חיי החברה, הגאווה המקומית, וחינוך הדור הצעיר. דרכו של הספורט בקיבוץ רצופה בניצחונות הירואיים, משברים ארגוניים שחייבו החלטות תקדימיות, ופערים מרתקים בין השקעות ענק בתשתיות לבין תקציבי תרבות שוטפים זעומים.

כדורעף: מספינת הדגל ועד למשבר מקצועי ושיקום

הכדורעף היה ללא ספק הענף הייצוגי והמוביל ביותר של הקיבוץ. קבוצת הכדורעף של עין שמר התמודדה בליגות והביאה כבוד רב, עם ניצחונות על קיבוצים כמו שריד (ניצחון 3:0 שהציב אותם במקום השלישי) ועין החורש, במשחק שהוגדר "משחק גבורה". אולם, רגע השיא ההיסטורי נרשם כאשר עין שמר הביסה את קבוצת הפאר "המפרץ" בתוצאה 3:0. הניצחון היה מתוק במיוחד, שכן בשורות קבוצת "המפרץ" שיחקו ארבעה שחקנים מ"נבחרת הארץ", בעוד שבעין שמר לא היה אף שחקן נבחרת. חשיבות הענף ניכרה גם בחיי היומיום, כאשר שחקני הקבוצה שוחררו מתורנויות בחדר האוכל בעונת המשחקים כדי שיוכלו להקדיש את עצמם לליגה.

מתוך עלון המשק 15/9/1967

עם זאת, הענף ידע תקופות קשות. בשלב מסוים נקלעה הקבוצה למשבר מקצועי עמוק שהוגדר במוסדות הקיבוץ כ"גסיסה", בשל התבגרות השחקנים והיעדר עתודה צעירה מספקת. כדי להציל את המצב, קיבלה אסיפת הקיבוץ החלטה דרמטית, ברוב של 46 תומכים, למנות את אהוד דקל למאמן-שחקן חיצוני בשכר. אהוד הנהיג משטר אימונים נוקשה שנמשך כחודש וחצי, והשחקניות בקבוצת הבנות אף תיארו את האימונים עמו כ"קשים ורטובים", מתוך תקווה לחזור למסלול הניצחונות. הכדורעף שימש גם כגשר בין-דורי תוסס. כך למשל, בגמר "אליפות פסג' זייד" הפנימית, התמודדה קבוצת הבוגרים "עין שמר" (בה שיחק המאמן אהוד) מול קבוצת "עין שמר ב'" הצעירה, שבשורותיה שיחק רמי דקל בעודו תלמיד צעיר במוסד החינוכי.

הרחבת הפעילות: שחמט, טניס שולחן, כדורסל וספורט עממי

לצד הכדורעף, קהילת עין שמר טיפחה מצוינות בענפים נוספים:

שחמט

במשחקי החשיבה רשמה נבחרת השחמט של המוסד החינוכי הישג יוקרתי, כאשר זכתה במקום הראשון באליפות השנייה לאחר שגברה על נציגי הקיבוצים מעברות, מרחביה ושריד. הישג זה צוין בגאווה רבה עם הברכה "כבוד ויקר למנצחים!".

מתוך עלון המשק 3/7/1953

טניס שולחן (פינג-פונג)

הענף זכה לפופולריות רבה, ובאחת מאליפויות השומר הצעיר (הש.ש.) בקיבוץ, זכו במקומות הראשונים אבינועם (מקום ראשון) ואלי רומן (מקום שני), ואחריהם דורגו יהודית זרטל במקום השלישי ונדי במקום הרביעי.

כדורסל וספורט עממי

קבוצת הכדורסל התאמנה בהתמדה ושילבה בשורותיה שחקנים זריזים לצד שחקנים ותיקים. במקביל, התקיימה בקיבוץ תרבות של ספורט עממי, שכללה התעמלות בוקר במוסד החינוכי, חוג רכיבה על סוסים, וצפייה משותפת והמונית בטלוויזיה במשחקי כדורגל בינלאומיים (כמו משחקה של נבחרת ישראל נגד איטליה). עם זאת, משחקי הכדורגל המקומיים של הילדים יצרו לעיתים בעיות בטיחות קשות כאשר שוחקו על כבישי הקיבוץ.

מתוך עלון המשק 19/6/1970

שחייה: מתחרויות אזוריות ועד תקנון משמעת נוקשה

ענף השחייה הביא לקיבוץ גאווה כאשר ילדי הקיבוץ יצאו לתחרויות אזוריות בקיבוץ גן שמואל, ואף זכו בגביע בתחרות שחייה שנערכה בקיבוץ מענית. אולם, בריכת השחייה המקומית היוותה מוקד של חיכוך חברתי ובעיות משמעת. לאחר שהבריכה נאלצה להיסגר זמנית בשל התנהגות לא נאותה, פרסמה ועדת הספורט תקנון נוקשה ובו איום בסגירה לצמיתות אם הכללים יופרו. התקנון קבע איסור מוחלט על הכנסת כלבים ובעלי חיים, חובת מקלחת לפני הרחצה, איסור כניסה לבעלי פצעים ותחבושות, איסור על הכנסת מזון והשלכת פסולת, איסור לשחק בגלגלי ההצלה, וכן חובה על ילדים עד כיתה ד' להתרחץ רק בליוויית מבוגר.

מתקני ענק מול תקציב דל: פרדוקס סדר העדיפויות

השאיפה למצוינות ספורטיבית הובילה את הקיבוץ ליזום פרויקט תשתיתי גרנדיוזי – הקמת אולם ספורט שישמש את המוסד החינוכי למשחקי כדור. לאחר בחינת אולמות ספורט גדולים בקיבוצים כפר גלעד (2,000 מקומות) ודן (1,000 מקומות), הוחלט לאמץ את התוכנית האדריכלית של קיבוץ סאסא להקמת אולם קומפקטי ל-1,000 איש, תוך הכנסת שינויים להוזלת העלויות. עלות הפרויקט הוערכה ב-80,000 ל"י, והוא מומן בסיוע רשות הספורט ומשרד השיכון, שהעניקו הלוואה של 65% מהסכום לתקופה של 25 עד 45 שנים, בריבית נוחה של 5.5%.

באופן פרדוקסלי, למרות ההשקעה העצומה במתקנים והמקום המרכזי של הספורט בחיי החברה, בסדר העדיפויות השוטף הוא נדחק לשוליים. בהצעת התקציב השנתית של ועדת התרבות באותה תקופה, שעמדה על 112 לירות, הוקצבו לסעיף הספורט 3 לירות בלבד – זאת בהשוואה ל-21 לירות שהוקצבו לקולנוע ו-19.5 לירות לתיאטרון. נתון זה ממחיש כיצד הספורט נשען ברובו על התנדבות, מסירות והתלהבות של החברים והצעירים, הרבה יותר מאשר על מימון מוסדי שוטף.

מתוך עלון המשק 22/9/1967

לסיכום

30 השנים הראשונות של הספורט בעין שמר משקפות קהילה תוססת והישגית. הספורט היה הרבה מעבר למשחק – הוא היה זירה של חינוך למאמץ, מקור להתגברות על משברים, ומרחב שבו דור המייסדים העביר את לפיד התחרותיות והגאווה לדור ההמשך.