הלוואי היום היו צריפים כאלה, לנהל חיים צנועים ושלווים. במקום מבנים בעלי-קומות, אפילו בקיבוצים...

זה מעיק מפני רעש ועוד תופעות לוואי... החיים בקיבוצים כמו הפכו עירוניים. מכוניות פרטיות ועבודה גם מחוץ לקיבוץ, גובה שכר, ובהתאם, גם מצב כלכלי לא שוויוני, כמו מעמד חברתי שונה...

חבל. אכן עצוב על הצריפים.

אבא שלי בנו של יצחק דאג לסבא יצחק לעבודה ביצור מזרונים שמלאו בקש ועשב ים,

סבא יצחק קבל חר קטנטן ללא מים ושירותים,(השרותים הציבוריים והמקלחת היו קרובים),

סבא יצחק היהי איש של כבוד פנה למזכירות "אנא הוסיפו שרותים לחדר הדל,אני אממן, השרותים נשאר, ישבו וחשבו אמרו אהלן כולם היו מרוצים.

ואז סבא יצחק נאלץ לעזוב,הבן הגיבור, אבא שלי, התגייס לצבא באמצא שנות העשרים שלו,סבא יצחק נשאר לבד בקבוץ,השרותים נשארו עד היום.