קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

השלב הבא במשבר הקורונה – פיתוח והסתגלות ההורים לחינוך בבית

06/04/2020
יתרוננו הגדול ביותר כבני האדם הוא ביכולת להמציא את עצמנו מחדש.  למרות שעברו רק מספר שבועות מאז הוגדר המצב כמשבר גלובלי, אנשי חינוך רבים, בין אם בחרו בכך או לא, נדרשים להמציא את עצמם מחדש. זוהי משימתנו. מאמר ראשון בסדרה.
כתבה: נועה צור-ברוש, מנהלת "הגן הקיבוצי"
ערכה: עפרי בשן, רכזת תחום ייעוץ ופיתוח תוכן ב"שבילים"
השלב הבא במשבר הקורונה – פיתוח והסתגלות ההורים לחינוך בבית

רעיונות רבים וטובים התפתחו בשבועות האחרונים, חלקם נחלו הצלחה וחלקם חזרו למגרה. דבר אחד משותף לכל אותם רעיונות חדשים: החינוך והלמידה חייבים להתבצע בבית ובהתאם לתנאים הקיימים בו, כלומר בין לילה מדינה שלמה עברה ללמד ברוח "החינוך הביתי" ובתנאי סגר מחמירים. על אף שבעת השגרה בעידן הנוכחי יותר ויותר משפחות בוחרות לקחת אחריות על חינוך ילדיהם בבתיהם, זו עדין אינה תופעה נפוצה.  גם במאה ה -21 לא כל המדינות מאפשרות למידה מהבית. ישראל מכירה בזכותם של ההורים לחנך את ילדיהם בעצמם בביתם מאז שנת 1994 רק במידה והם מסוגלים להציג השקפת עולם וחינוך שאינה מאפשרת להם לשלוח את הילד למסגרת מוכרת של משרד החינוך.

בנימה אישית: אל תבינו לא נכון, אין בכוונתי "למכור" לכם גישת חינוך זו, אך מכיוון שזו המציאות של כולנו בימים אילו, רצוי שנכיר ונתיידד עם מספר יתרונות וחסרונות. נכון, משרד החינוך עושה מאמץ רב ללמד את ילדי בית הספר היסודי והעל-יסודי באופן מקוון ורוצה אני להאמין שישנם מורים רבים אשר יוזמים, מחדשים ומשכללים את עצמם (למרות זאת אני חייבת לומר בכנות שהבן שלי "מסיים" את כל השיעורים שלו בשעה), בשארית זמנו הוא נהנה מהעשרה שמספק לו האקס בוקס, או כפי שהוא אומר לנו כשאנו מבקשים ממנו לפנות את המדיח "אני עם החברים שלי עכשיו" (מי אמר שלמידה מהבית מתאימה לכולנו?).

לעומת זאת, הלמידה הביתית לילדים בגיל הרך דורשת מאיתנו, ההורים, הרבה יותר סבלנות ומאמץ:

  •  כמו הורי ילדי בית הספר, לצד חופש הבחירה של התכנים, עלינו לשלוט בתכנים ובפעילויות אליהם נחשף הילד.
  • בחינוך הביתי לילדי הגיל הרך יש להביא לידי ביטוי את הצורך בחופשיות ויצירתיות, אשר לעיתים קיים קושי לממשו בסביבה הפיזית בבית (המבולגנת מאליה בימים אלו)..
  • המחסור בקשרים חברתיים אליהם היה הילד מורגל מהגן מייצר אתגר משמעותי ורגשי עבורו. מצד שני, זו הזדמנות לחיזוק הקשר המשפחתי על ידי שיתוף של דעות, מחשבות, רעיונות ועשייה משותפת.

כהורים השולחים את ילדיהם לחינוך הקיבוצי, זו הזדמנות עבורכם להעמיק ברציונל החינוכי של הכלים הפדגוגים המוכרים לילדכם מהגן, לחשוב כיצד ניתן ליישמם בבית, לדוגמא "חצר הגרוטאות", עליו נרחיב כעת את דרך היישום האפשרית:

הפעילות בחצר הגרוטאות נשענת על הגישה הקונסטרוקטיבית במשחק בנייה. הילד משתמש בחומרים וחפצים לבניית "משהו" שהוא מעבר לחפץ עצמו על ידי חיבור בין חפצים שונים. גישה זו מעודדת את הילד לבחור, לסנן, לעבד, לפרש ולארגן את הידע הנקלט מיחסי הגומלין שלו עם הסביבה. המשחק בחצר הגרוטאות מקל על הילד במעבר בין המציאות לבין הייצוג, משום שהיא קרובה למציאות אך איננה המציאות הממשית של המבוגר.

אף על פי שלא ניתן ליישם את כל העקרונות הפדגוגים של חצר הגרוטאות בתוך הבית, ישנם עדין יתרונות רבים לפעילות זו שניתן לאמץ וליישם (מתוך הספר: "אמא תראי זה אמיתי חצר הגרוטאות כמשל לחינוך בילדות המוקדמת" מאת מלכה האס וצילה גביש). :

  • פתרון בעיות: השימוש החופשי בציוד, מעלה בפני הילד בעיות שונות עימם הוא צריך להתמודד ומזמנת לו אפשרויות רבות למציאת פתרונות.
  • מוטוריקה: שכלול ופיתוח יכולות מוטוריות תוך התנסות והכוונה.
  • תחומי דעת שונים: בחצר הגרוטאות נכללים כל תחומי הפעילות בצירופים ושילובים שונים, כך משכלל הילד את מיומנויותיו וכישוריו.
  • קוגניטיבית: פתרון בעיות, ניסויים על חומרים ובמכניקה. עיבוד חוויה והפעלת כלל החושים: הפעילות מאפשרת לילד חופש לעבד חוויות בדרכים שונות. החפצים השונים מעוררים את החושים והחוויות של הילד ויכולה לתת ביטוי להתרחשויות בזיכרון.
  • הגמשה שכלית: פעילות עם "הגרוטאות" שהבית מזמן לנו מפתחת הגמשה שכלית אצל הילד. אופי הפעילות הוא חופשי ומאפשר לחולל שינויים במרחב הבית או חצר הבית שהוקצו לבניה.
  • יצירתיות: מחזקת בילדים תהליך פעילות יצירתי. היא תתאפשר כאשר מתקיים מפגש בין עולם הילד לבין העולם הסובב אותו. תוך כדי עשייה, מפעיל הילד את דמיונו במטרה להתנתק מהשימוש המקובל והמוכר בחפץ וליצור עימו צירופים חדשים המותאמים לצורכי פעילותו.
  •  

לסיכום, חשוב וניתן לאפשר מגוון של כלי בית, בדים, כלי קיבול, פריטים בלתי מוגדרים בצבעים, גדלים ומרקמים שונים. זה הזמן לפתוח את כל הארונות בבית ולעשות "סדר פסח" עם הילדים בכדי לאפשר את בניית "פינת הגרוטאות בבית".

חצר גרוטואת

 

העיסוק באומנות ויצירה עוסקת לא פעם בשאלות של יחסי הגומלין שבין תחומי הדעת השונים, ובין הייצוג למציאות.

מרב צור היא בת קיבוץ חצור, אמנית ומורה לאמנות, שהפרקטיקה האמנותית שלה הושפעה במידה רבה מההתנסות שלה כילדה בחצר הגרוטאות. מרב מספרת ״שבעבודתה, כמו בחצר הגרוטאות, היא יוצרת סיטואציות סוציו-דרמטיות עם חפצים השייכים לעולם האמיתי, כדי להתעמק בנושאים שבהם היא מתעניינת״. בעבודתה זו מרב מאלתרת מסכות הגנה מפני קורונה כשהיא משתמשת באובייקטים שהיא מוצאת בסביבתה היום יומית  כמו כלי מטבח וחומרים טבעיים.

 

מסכות

 

חסר רכיב