קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

גם דרך הזום – לא מוותרים על חכמת ההמונים הקיבוצית

30/04/2020
עם תחילת ההקלות בסגר, החלה התנועה הקיבוצית בדיונים רחבים על התקופה שאחרי הקורונה ומשמעויותיה לקיבוצים, במטרה לייצר מפה רחבה של המציאות העתידית וכלים להתמודדות ולצמיחה במציאות זו. מזכ"ל התנועה: "אנחנו מבינים כי כל הנהגות הקיבוצים וחבריהם מתמודדים היום עם אתגרים רבים ולא שגרתיים, בשלל תחומים, וחשבנו כי יהיה זה נבון לאסוף מידע ולגבש המלצות אשר ישמשו כרקע לדיונים עם המועצות האזוריות, ובקיבוצים"
מינגלינג צעירים 2 כנס ההנהגות 2020

כדי לבסס את הדיונים בקבוצות החשיבה על מידע ונתונים מדויקים, ולקבל תמונת מצב עדכנית ורחבה ככל הניתן, נבנה שאלון שהופץ על ידי רכזי האזור לכל הקיבוצים. מטרת השאלון היא למפות את המצב הן בכל קיבוץ באופן פרטני, והן בתנועה הקיבוצית כולה, והוא כולל התייחסות להשפעת הקורונה בהיבטים רבים ושונים, ביניהם התחום הכלכלי (בעסקים ובקהילה), מערך הערבות ההדדית, ההיבטים החברתיים, תחום ניהול הקיבוץ והמערכת החינוכית. עד כה השיבו על השאלון קרוב ל-150 ממלאות וממלאי תפקידים מרכזיים ביותר מ-100 קיבוצים בכל רחבי הארץ, ותשובות חדשות ממשיכות להגיע כל הזמן.

ענת מרלא חפץ ממחלקת צמיחה ופיתוח קהילה בתנועה, שהייתה אחראית על כתיבת הסקר ואיגום התוצאות: "השאלון נבנה על סמך ההתמודדות היום-יומית של הקיבוצים עם האתגרים שזימנה הקורונה בכל תחומי החיים בקיבוץ, ובבניית השאלות בו השתתפו ראשי האגפים והרכזים שמכירים את המציאות הזאת מאוד מקרוב. המידע הרב שנאסף וממשיך להיאסף, מאפשר לנו להבין ברמת רזולוציה גבוהה מה ההתמודדויות המשמעותיות של הקיבוצים, מה החוזקות הברורות שלהם, שחשוב להעצים ולחדד, ובאיזה תחומים נדרשת בעיקר חשיבה משותפת, יצירת פתרונות וסיוע. ידע כזה הוא תשתית הכרחית לכל תכנית עבודה ומתווה לפעולה. השלב הבא יהיה לסכם ולנתח את התשובות ולשתף את התוצאות והתובנות הנגזרות מכך עם הקיבוצים עצמם."

בדיונים שנערכו בזום, כמובן, השתתפו יו"רים, מנהלי/ות קהילה, מנהלי/ות עסקים, רכזי חינוך, צמ"ד, בריאות, רווחה, בטחון סוציאלי, תרבות, מנהלי תחומים ממועצות אזוריות, וכמובן גם פעילי התנועה הקיבוצית אשר חלקם הנחו את הדיונים. הם עסקו ב-13 נושאים שונים הנמצאים על סדר יומם של הקיבוצים בתקופה זו. סך הכל לקחו חלק בדיונים אלה מעל ל-100 ממלאי תפקידים ופעילי התנועה.

הנושאים בהם עסקו צוותי החשיבה: רשת הבטחון - גיבוש עקרונות ערבות הדדית במצב של עליה בכמות הדורשים ובצרכים ובקיטון במקורות; מבנה ארגוני - התמודדות עם האתגר הנובע מהפרדת משק וקהילה ותיאגודים; יישום מתודת מעגל השותפים בקיבוצים; חיזוק המנהיגות הפנימית בעקבות המשבר; עיגון ממשק בין ניהול חירום לדמוקרטיה הקיבוצית; ניהול וקבלת החלטות בציר הפרט והקהילה בחירום ובשגרה; מערכת חינוך קיבוצית בשגרת קורונה - יצירת שלם מערכתי מינימלי של מערכת החינוך; הגדרת מודל קיבוצי להפעלה אפשרית של מערכת החינוך כהתאמה למציאות קהילתית ולצורכי המשפחות והילדים; טיפול בוותיקים ובאוכלוסיות רגישות נוספות אשר עלולים להישאר בבידוד/ בבית זמן רב; אופן קיומה של הערבות ההדדית בתוך ולאחר המשבר;  ריבוי סטטוסים בקיבוץ - כיצד מתמודדים עם תושבים בהרחבה/ חברים בעצמאות כלכלית בתקופה זו?; בריאות- הערכות הקיבוץ לשגרת הקורונה החדשה והמשתנה; היערכות להדבקה קהילתית/ מקרי מוות (חו"ח) בקיבוץ; תרבות וכלים קהילתיים וחברתיים לחיזוק הקיבוץ; משמעות הקורונה על קליטת חברים חדשים; תרומה לחברה הישראלית בתוך ולאחר משבר הקורונה; היערכות כלכלית בימי הקורונה: הערכות המגזר העסקי, תקציב הקהילה, פרנסת החברים והממשק ביניהם; ניצול הסיוע הממשלתי ומינוף המשבר לחיזוק החקלאות והמגזר היצרני; והתנדבות קהילתית – שימור רוח ההתנדבות שהגיעה לשיאה בימי הקורונה, גם בשגרת הקורונה ולאחר החזרה לשגרה מלאה.

"אנחנו מבינים כי כל הנהגות הקיבוצים וחבריהם מתמודדים היום עם אתגרים רבים ולא שגרתיים, בשלל תחומים, וחשבנו כי יהיה זה נבון לאסוף מידע ולגבש המלצות אשר ישמשו כרקע לדיונים עם המועצות האזוריות, ובקיבוצים",  אומר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית. "אנו מתרשמים מאוד מההתארגנות המוצלחת בכל הקיבוצים, ומקווים כי גם במעבר לשלב הבא, נשכיל, בכל רחבי התנועה הקיבוצית, לבחור מסלולים ושיטות שיקטינו ככל האפשר את נזקי הקורונה בקיבוצים", הוא מוסיף.

הדס דניאלי ילין, מנכ"לית התנועה, מוסיפה: "בתקופה האחרונה מתחדדת ההרגשה אצל כולנו, חברי הקיבוצים, כי הקיבוץ הוא אחד המקומות הטובים ביותר לחיות בו כאשר מתמודדים עם משבר מהותי כמו משבר הקורונה. הסקר מראה כי תחושות הבטן שלנו נכונות, וגם אם לא הצלחנו עדיין למצוא מענה לכל האוכלוסיות, אנחנו בהחלט רואים התמודדות מרשימה עם האתגרים שהקורונה העמידה בפנינו. המטרה בדיונים הרחבים הייתה לנסות לייצר תרחישים להמשך הדרך ולבנות להם מענים טובים, יצירתיים וברי קיימא, תוך שימוש בידע ובכלים החדשים שרכשנו בשעת המשבר הזו".

סול לביא בן-שימול (קיבוץ אלמוג), המשמשת כיו"ר קיבוץ צרעה, יו"ר קיבוץ מפלסים וכמנכ"לית מי-תמר, הייתה שותפה דווקא למפגש על החינוך והיא מספרת: "חשוב היה לראות כיצד התנועה כולה – מההנהלה דרך כל האגפים והמחלקות מתוכננים ל"יום שאחרי הקורונה", גם אם ברור שלא יהיה יום אחד כזה. דווקא בגלל שניכר שכולנו, כמו כל אזרחי העולם, קיבלנו זעזוע מהתקופה הזו. מי יותר ומי פחות. אבל החשיבות לראות, להבין ולתכלל את ההמשך לא תסולא בפז. לא פחות חשוב ומרשים הייתה התפיסה כי יש לשתף בתהליך עשרות של ממלאות וממלאי תפקידים בקיבוצים בכל רחבי הארץ. חכמת ההמונים חשובה תמיד ובהוויה הקיבוצית והתנועתית היא חשובה על אחת כמה וכמה.

למרות התפקידים הכלכליים שאני ממלאת, שובצתי דווקא לשיחה על החינוך, זה היה שינוי מרענן בשבילי, ואני בטוחה שגם בשביל שאר המשתתפות והמשתתפים, שכולם הגיעו לאו דווקא מתחום השיחה. שילוב הכוחות והידע בשיחות האלה הוא מכפיל כוח גדול וחשוב. ואין לי ספק שיהיו מכך תוצאות טובות."

חסר רכיב