חסר רכיב

בן-מיור אברהם

בן-מיור אברהם
יד' אב תרפ"ב - י' סיון תש"ל
14/08/1922 - 14/07/1970

אברהם בן-מיור היה בנם של סופי ויוסף בן-מיור; אחיהם של משה, סמי, ניסו, סימצ'ו ושלי; אביהם של יוסי, יובל ואיה; סבם של ליטל, טמיר, אוריה, יסמין, איתן, דפנה, שיר ויובל; וסבא-רבא של 16 נינים (נכון לשנת 2021).

אברהם נולד בסופיה, בירת בולגריה, בשנת 1922. התחנך בתנועת בית"ר, שהיתה תנועה של היהודים היותר אמידים בבולגריה. (אביו היה בעל דוכן-דגים בשוק המרכזי של סופיה ובעליו של בית-דירות בן שתי קומות והיה בעל-אמצעים.) אברהם עלה ארצה בגפו בגיל 19 באנייה דורין ב', שעזבה את חופי העיר וורנה שבבולגריה ב-28.2.1941. למחרת פלשה גרמניה לבולגריה (למרות שהיו בעלי-ברית), וכך הופסקו מבצעי העפלת-היהודים עד תום המלחמה.

בדרכה של דוריאן ב' ארצה, אספה ניצולים מהאנייה סלבדור, שתבעה חודשיים קודם לכן מול חופי תורכיה בדרכה לפלשתינה. סמוך לחופי הארץ נתפסה דוריאן ב' על-ידי הבריטים ואברהם נכלא למשך שנה וחצי במחנה-המעצר עתלית, שם התנאים הקשים פגעו בלבו. במשך היותו אסור, היה שותף לניסיון כושל של בריחה מהמחנה. הוא נתפס ונשלח לכלא עכו, שם התנאים היו קשים בהרבה ושם החמיר מצבו לבריאותי.

לאחר שחרורו מהכלא התארח אצל אחיו משה בקיבוץ מסילות, ששכנע אותו לנסות את החיים בקיבוץ של השומר הצעיר, למרות היותו בית"ריסט. הוא הצטרף לחברת-נוער מבולגריה שהגיעה עוד קודם לכן לקיבוץ עין-שמר ושם הכיר את מרים אשכנזי, לימים אשתו.

בעין-שמר עבד ברפת ובמטעים. היה אחראי לשיפוץ המועדון לחבר ותרם לעיצובו. אהב מאוד מוזיקה קלסית ואופרות והיה בקי ביצירות, יוצרים ומנצחים. היה אב אוהב, ובתקופה ההיא של החינוך המשותף והלינה משותפת, בה ההורים מיעטו לבלות עם ילדיהם, נהנה במיוחד מבתו איה, בת זקוניו.

אברהם סבל במשך שנים מבריאות לקויה ובשנת 1968 עבר ניתוח-מעקפים בלבו בבי"ח בילינסון, ניתוח שהיה חדשני ומסוכן בישראל בתקופה ההיא. שנתיים לאחר מכן, ביולי 1970, נפטר מדום-לב. הותיר אחריו אלמנה צעירה ובן שעמד להתחתן כעבור שבועיים. וכך, במותו בטרם עת בגיל 48, לא זכה להכיר חלק גדול מבני משפחתו: את רוב בני ובנות הזוג של ילדיו וכמובן את הנכדים והנינים.

יהי זכרו ברוך.

  

שיר זה נכתב על-ידי עלי אלון לזכר אברהם בן-מיור והוקרא לראשונה בהלווייתו. לאחר

מכן רבים בתנועה הקיבוצית אימצו את השיר והקריאו אותו בהלוויות של יקיריהם.

 

רוח חרישית מניעה את עצי האגוז

מאת עלי אלון

 

אנשים צנועים באמת

גם מותם חרישי

כמעט כמתנצל: אנא

סלחו לי על הטרחה

לא יכלתי אחרת.

 

אנשים צנועים מתים בשקט

כמעט בנשיקה

הרחק ממילים

הם אינם נלקחים לשמים

במרכבות של אש.

 

אנשים צנועים נותנים את ליבם בשתיקה

הם אינם סוחבים על גבם את העולם כולו

גם אישה וילדים הם משא כבד מדי

ללב אוהב.

 

רוח חרישית מניעה את עצי האגוז

ריח דשא קצור

ברכה לדרך

אנשים צנועים באמת נשאים אל בית עולמם

להרהר בין העצים הגבוהים

בשקט על יקיריהם.




אברהם משמאל. לידו יושבת אמו סופי ולידהם עומד אביו יוסף. הוריו של אברהם עלו ארצה מספר שנים אחריו והשתקעו בכפר עזר. בתמונה נמצאים גם אשתו מרים, בניהם יוסי ויובל, והורי-אשתו ויקטוריה וחיים. צולם בשנת 1952 בערך.




מרים ואברהם בעין-שמר


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב