לוטן איז'ק (ישראל)

איז'ק הופיע בקיבוץ שומריה, צעיר ויפה-תואר, והקיבוץ התמלא בשירים ובאריות מאופרות. כל היום היה שר, בעבודה ואחרי העבודה. היה לו קול טנור יפה, עדין. הוא למד הכל משמיעה. אהב מוזיקה קלאסית. היה לו זיכרון פנומנאלי. לא רק אריות וקטעי מוזיקה זכר בעל-פה, אלא גם משפטים בלטינית ודפים שלמים מאובידיוס וקיקרו.

גרנו באותה שכונה, בית ליד במשך שלושים שנה. קשרה אותנו יחד האהבה למוזיקה. בילינו יחד בשמיעה והקלטה של מוזיקה קלאסית. היה לו, למשל, תקליט נדיר של ואגנר. הוא אהב לפתור חידונים מוזיקליים ברדיו, וידע לזהות יצירות רבות. בשנים מאוחרות התאונן שיצירות שהוא מכיר, אינו מצליח לזהות בשמן. זה כאב לו.

היה מגלה עניין רב בהקלטות איכותיות. תמיד כשהיה מדבר על מוזיקה, סולנים מפורסמים, ביצועים גדולים – היה מדבר בהתלהבות אמיתית ועיניו היו נוצצות.

היה מאוד רגיש לביצוע המוזיקאלי. ידע להבדיל בין ביצועים שונים של אותה יצירה, דבר שרק מבינים יכולים להרגיש.

הוא כתב גם דברי ספרות, זיכרונות וסיפורים, וחלק מהם שלח גם לעיתונים.

איז'ק לקח על עצמו במשך הרבה שנים את ניהול חוג הסרט הטוב בעין-שמר, היה בקשר עם המועצה האזורית, דאג לכרטיסים ולהסעה. היה מבין בקולנוע ואהב סרטים טובים, מתרשם ומתרגש מסרט טוב.

היה רגיש לסדר ולניקיון. דאג לרכוש השכונתי שלא יעלם, למריצה ולסולמות. גם אי-סדרים ציבוריים צרמו לו. כשהיה בא, למשל, לחדר-האוכל והאופניים היו חוסמים את המעבר, היה מזיז אותם הצידה למקום המיועד להם, ומסדר אותם שם.

הרבה שנים סבל ממחלת לב ועשה מאמצים להתגבר, אבל זו הכריעה אותו.

יהי זכרו ברוך, יעקב אלון