חסר רכיב

תלמי אריה

תלמי אריה
כד' תמוז תרע"ו - יח' אדר תשמ"ז
25/07/1916 - 19/03/1987

אריה מורי ורבי,

אין כבר כינור שיתרונן לנו בימים של חג ושל עצב, כי צלילך נדמו...

הם נדמו ואיתם נעלמה דמותך החייכנית והאדיבה משבילנו.

אתה – שהארת את דרכי מראשיתה והענקת לי את מירב צלילי,

אתה – שגידלת אותי להתרונן, להבין ולאהוב את עולמה הקסום של המוזיקה,

אתה – שתמיד ליווית במבטך האוהד את שעשיתי בכיתת המוזיקה ומעל הבמות,

תחסר לי מאוד.

מנבכי ימי השישי (ימי השיעור בכינור) השזורים במחרוזת שבועות ילדותי, ניבטת אלי דמותך הנעימה והסבלנית... מורה קפדן היית, קפדן ורציני, אך תמיד הסתייעת בהומור שובבי, על מנת לא להכביד ולייאש.

כל-כך רציתי להצליח, להתקדם ולנגן יפה כמוך; ואתה הובלת אותי קדימה, בנועם, מעודד ומבין, אך כמובן שאליך לא הגעתי.

בשיחתנו האחרונה נדברנו לנגן משהו ל"אלגרו" והנה חלית... ופתאום היה "אלגרו" בלי אריה, וזה היה משונה וזר, עצוב וחסר... וכך יהיה כבר לתמיד – כמה חבל...

בשקט הלכת מאיתנו, פשוט נעלמת... וכבר אני מתגעגעת לצלילך. אין כבר כינור שיתרונן לנו בימים של חג ושל עצב...

אך בליבי פנימה, בתוך תוכי, תמיד ישירו לי צלילך ויתנגנו, כי נעמו הם לי מאוד.

היה שלום אריה.

יהי זכרך ברוך.

ענה ששון

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב