חסר רכיב

שנפלד אשר

שנפלד אשר
תרס"ח - י' ניסן תשנ"ה
1907 - 10/04/1995

אשר ידידי, תמה מסכת חייך הארוכה, אשר תחילתה בוורשה של תחילת המאה ה-20 וסיומה על סף המאה ה-21, בקיבוצך עין-שמר, אליו היית קשור בכל נימי נפשך. אתה שייך לדור אשר חווה את המאורעות האדירים של המאה שלנו, ותוך טלטלה רגשית גדולה ידע לעצב אידיאולוגיה שסחפה את מיטב הנוער היהודי בפולין.

כבר בצעירותו היה אשר מראשי "השומר-הצעיר" בפולין, ויחד עם קובה ריפתין היוו צמד שהתבלט באינטלקט המבריק שלו בהנהגה הראשית בוורשה. בסוף שנות העשרים עלה אשר עם קיבוץ עלייה א' לבנימינה. בשיחות הרבות שהיו לי איתו, הוא הרבה לציין את תנאי החיים הקשים במושבה – עוני ממש, רעב ומחסור, עבודה קשה מאוד, ותוך כדי כך חיי רוח סוערים, פילוג של קבוצה קומוניסטית ומתח ארוטי בלתי רגיל.

בתחילת שנות השלושים, הצטרפה קבוצת בנימינה לעין-שמר. פילוג הקבוצה ועזיבת חלק גדול מהחברים לגן-שמואל, היה מאורע ששנים רבות אחר-כך סירבו האנשים שהיו מעורבים בו לדבר עליו. רק אחרי 50 שנה ויותר, בשנות ה-80, פתח אשר את סגור ליבו וסיפר את שהיה.

בשנות השלושים עשה אשר את הבחירה של חייו. הוא, שהיה מקורב להנהגה של הקבה"א ויש אומרים שהיה המבריק בין חבריה, בחר בחיי העבודה בקיבוץ, ולמעט מספר מועט של שנים כשליח בצ'כיה, ויתר על פעילות חוץ ודבק בחיי קיבוץ.

שנים רבות עבד בפרדס עם הצוות הוותיק – מנחם מגן, אריה שמרי, שבתאי אבל ועוד, והדיונים הארוכים שנוהלו בהפסקות מהעבודה המפרכת בצל העצים, השאירו חותם אינטלקטואלי מובהק.

לאחר-מכן השתלב בענף הבננות, גם בו נחשבה העבודה לקשה ביותר. בין-לבין מספר קדנציות של מזכיר קיבוץ ועוד תפקידים.

תקופה קצרה שימש כמורה להיסטוריה בקבוצת "אשל", והוא שלא למד הוראה, זכור לתלמידיו כמורה מיוחד במינו, שידע להעביר להם מסר הומניסטי בלתי נשכח.

בשנות השישים יצא לשנתיים פעילות במחלקת החברה של הקבה"א. כבר אז הגיע למסקנה שחייבים למצוא תעשייה לקיבוצנו, ופעל ללא-לאות לשכנע חברים בצורך החיוני במפעל. כשהוקם מפעל-הגומי היה בין ראשוני עובדיו. לאחר-מכן עבד במיניפלסט עד שנותיו האחרונות.

אשר הצטיין בהומור דק ומושחז, והיה תענוג לשוחח עמו. כמות הספרים שקרא היא מדהימה. זכור לי שברוך בנו, כשהיה עוד ילד, היה מספר לנו בקבוצת "ערבה", שכאשר אשר קורא ספרים, הדפים עושים רוח ממהירות הדפדוף.

בשנים האחרונות, כשזיכרונו החל לבגוד בו, שוחחתי עמו שיחות רבות, בהן זכר רק את העבר הרחוק ואני דליתי ממנו עוד-ועוד מתוך עניין רב.

נזכור אותך אשר כאדם מיוחד במינו. נוח בשלום על משכבך באדמת עין-שמר שהיתה כה יקרה לך. תהיה נשמתך צרורה בחיי העמל והיצירה של קיבוצנו.

מנו אלון


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב