סיטנר יגאל

אבאל'ה שלי

כל כך מוזר ולא נתפס בשבילי לכתוב עליך. אתה סמל החיים בשבילי. גבר גבר שאף פעם לא - -

קשה לך מדי ולא כואב לך, וגם כשכבר כאב והיה קשה אמרת שהכל בסדר והתעקשת ללבוש

את בגדי העבודה הארוכים שלך ולצאת בחום הנורא ולעבוד כל היום.

אתה הרי צנחן, ולצנחן לא כואב...

אבא, אני זוכרת שבתור ילדה תמיד התגאיתי שהאבא שלי הכי חתיך בכיתה מכל האבות.

היית בשבילי משענת איתנה וידעתי תמיד שכשאזדקק לעזרה אתה תמיד תהיה.

היה מאוד קשה לראות אותך בשבוע האחרון. כל כך לא אתה. כל כך לא קשור. - -

מקלה עלי המחשבה שעשינו בדיוק מה שרצית כדי לסיים את חייך בכבוד.

הייתה לך זוגיות נפלאה עם אמא שכל כך אהבת, וגידלתם משפחה מפוארת ומלוכדת. -

כשהחלו לבוא הנכדים התרככת מאוד, ואני חושבת שחווית סוג של אבהות שנייה בשלה יותר.

כל כך אהבת אותם, עשית איתם שטויות והם החזירו לך אהבה גדולה. הם חשבו שאתה נצחי -

ושכלום לא יכול לקרות לך.

גם כשכבר חלית במחלה הארורה אף אחד מאיתנו לא הפנים שזה יכול להיגמר.

היית כל כך החיים בשבילנו. -

אני רוצה להודות לצוות המרפאה שליווה אותנו ברגישות והיה זמין בשבילנו 24 שעות.

ועוד תודה גדולה לאורלי ארליכמן שדאגה להקל עלינו את השבוע האחרון והקשה שלנו,

והייתה לנו לעזר רב.

אבא אהבתי אותך מאוד ואני גאה שאתה האבא שלי. מבטיחה להיות עם אמא כמה שאוכל,

ולהמשיך את המפגשים המשפחתיים שלנו.

אוהבת,

זכיתי להצטרף למשפחת סיטנר לפני יותר מ - 30 שנה. יגאל ושרהל'ה קיבלו אותי בזרועות

פתוחות ובאהבה רבה. מאז הכרתי את יגאל, ליוו אותו לאורך כל השנים אותן התכונות:

ישר, צנוע, חרוץ, דייקן, שקט, חייכן, סקרן ועם מידה בריאה של הומור. –

נאמר: "איזהו עשיר ? השמח בחלקו". ויגאל היה מאושר בעבודתו במסגרייה, בילדיו ונכדיו

הרבים, בבילויים המשפחתיים, בטיולים בכל הארץ, בקריאת ספר טוב או תכנית

מעניינת בטלוויזיה.

יגאל היה מ"ילדי השמש". צבר שגדל בשנות ה - 40 וה - 50 בעולם שבינתיים נעלם לו,

בקיבוץ של פעם, בדרך אל המחר האוטופי. מאלה נשארו אצלו האהבה הגדולה למקהלת

הצבא האדום, לספרי מופת כמו אנשי פנפילוב, וגם למשחק הכדורעף ההיסטורי מול גלאטסראיי

על מגרש הבלטות המיתולוגי.

אהבתי את כתב ידו. כתיבה תמה, כמו שפעם לימדו במסירות ובהקפדה מין מושג שהיום כבר –

קשה לדמיין, בו כל אות מקבלת את מקומה הראוי בשורה. שלמות תמימה, שנדמה לי שאפיינה

את אישיותו וטבעו.

יגאל על האופניים הישנים, חוזר בבגדי עבודה מהמסגרייה, או נהנה להרכיב את אחד הנכדים

בטיול אל הרפת.

יגאל בעמידת ראש על החול בנופש ים, צעיר נצחי שנהנה להשתובב בתופסת זנבות, יגאל עם

התרמיל על הגב בשביל ישראל. יגאל בתכנון על המפה לעוד דרך נוף או מעיין נסתר בגלבוע.

יגאל מסדר את השולחנות על הדשא, לעוד אחת מהארוחות המשפחתיות.

יגאל בראש סדר פסח, גאה לברך כל אחד ואחת מהנכדים בדרכו המיוחדת, באבחנה מדויקת

ואוהבת.

יגאל שתמיד נכון לעזור, שלעולם לא כועס, שכיף לדבר איתו על כל נושא.

רצינו ליהנות מאישיותך וחברתך עוד שנים. קיווינו שתימצא תרופה למחלתך, איתה התמודדת

בדרכך האופיינית בצנעה ובגבורה. בילינו יחד עד לאחרונה ממש. –

היה שלום, נחסר אותך מאד ונתגעגע.

שמעון זית (בעלה של רעות)

סבא אלוף שלי,

הלכת לנו, לא חשבתי שדבר כזה יקרה לך...

אולי זאת הנאיביות שלי ואולי זאת העובדה שמדובר בך: פיטר פן, הסבא הכי צעיר -

שאני מכירה.

כל החיים הייתי גאה בסבא המצחיק והפעלתן שלי, כמה דברים למדתי ממך...

למדתי להפסיד בכבוד פשוט כי תמיד ניצחת בכל משחק, –

למדתי את כוחו של ההומור בחיים כי לתפוס אותך רציני הייתה משימה קשה. –

ולמדתי אהבה מהי תמיד הרגשתי שלנו יש מקום חם ומיוחד בלב שלך, שאתה אמנם נראה –

קשוח אבל בעצם זרמת על כל גחמה ושטות שלנו אם זה ריקוד זוגי עם הנכדות, תופסת זנבות –

סוערת ולילות שהיית משכיב אותנו לישון עם סיפורים.

חשוב לי שתדע שאנחנו הרגשנו את כל האהבה הזאת ובחזרה אהבנו אותך אין סוף. -

ביי סבא, אוהבת אותך מאוד.

זוהר

"מי האיש החפץ חיים,

אוהב ימים

אוהב ימים לראות טוב.

נצור לשונך מרע

ושפתיך מדבר מרמה

סור מרע, עשה טוב

בקש שלום ורדפהו."

(מתוך תהילים)