חסר רכיב

שטיין זאב

שטיין זאב
- כ"א אב ה'תשמ"ז
1907 - 16.8.1987
המכבש - יוני 1936
מכתב לאבא

גלי החציר מתפתלים לרגלי, הברחץ' עוקץ וחודר לפנים, זיעה, ריח חציר, קצב המכונה, תקתוק השעון. כסחבה סחוטה הנני שרוע בלי רוח. הנני נרדם כשהספר בידי. משקים שיש להם ניסיון שלך כמה שנים כובשים 20-30 טון ביום ואנחנו רק 8-10.
כשהינך קורא לפעמים על העבודה רבת המאמצים ברוסיה הסובייטית הנך מבין איזה שיגעון של הפקת תוצרת תקף אותנו. הננו רחוקים מהקצה אל הקצה מאופן העבודה הפלגמטי, אולי בריא, של האיכר הפולני. הננו עובדים עד כלות הנשימה. חולצות העבודה אפשר לסחוט אותן מזיעה. השיא שלנו הולך וגדל, 1/2 17 - 19 טון. נדע עוד להגדיל את התוצרת, זאת היא לא רק עבודת פרך. ניזהר על כל תנועה יתירה. כל תנועה שלי מוכרחה להיות אפקטיבית בעבודת המכונה, שמונה חברים משרתים את המכונה. יש וחבילות שלא טוב קשורות מתפזרות, את החציר צריך אז לדחוף מחדש אל המכונה. שמונה חברים יוצרים גוף אחד מתנועע עם קצב המכונה, זה מהווה כאילו מוח אחיד קשור, דחוק ומלא בחציר וצמוד בחוטים. המשק הסוציאליסטי שלנו מנוהל ע"י כוחות מהשורה וברצון כולם ולא ע"י דיקטטורה של יחיד.
לעת ערב כשהנני לבדי, הנני מרגיש שכוחותיי הוצאו כליל בלי מטרה וטעם יתר, כי אתה חסר בקרבתי.
לא אוכל לחיות רק למען החברה, למען האידיאה והעבודה. יש לזה טעם רק על רקע של אושר מינימלי בחיי הפרט. יש ותתקוף אותך מרירות, מתעורר הרצון למרד, לא אוכל להמשיך ככה הלאה, לא אוכל כלכל זאת, הנני רוצה לשבור את עולי, נשמטות אז מילים קשות, שנונות, עוקצות.
הנני סובל עקב זה שאתה מחכה באי מנוחה ואי ביטחון למכתב...

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב