בן-פורת שלמה
.png)
- ז אלול ה'תשכ"ח
1909 - 31/08/1968
נולד בלבוב שבגליציה.
הגיע מבית אלפא לקיבוץ עין שמר בשנת 1930.
עבד בגן הירק שנים רבות והיה גם מזכיר ארגון הירקנים.
שלמה אהב את עבודת האדמה אך היה גם איש העוסק
בענינים שברומו של עולם, ובעיקר עניני הקיבוץ שאותו אהב.
שימש בועדות שונות, היה רכז משק ומזכיר קיבוץ.
שלמה אהב לצחוק והיה איש שיחה מלבב.
בטיול לאיטליה נפטר.
השאיר אחריו שלושה ילדים - אילנה, רותי ושמעון
יהי זכרו ברוך.
על השיחה – כתב מזכיר הקיבוץ שלמה בן פורת ז"ל
בזמן האחרון הורגשה יותר ויותר העובדה שמספר החברים המשתתפים בשיחת הקיבוץ הולך ופוחת.
המספר נע בין 70 ל-60 חברים, וזה פרט לאנשים צעירים – חיילים אשר עדיין אינם חברים בקיבוץ.
לפי המעקב שעשיתי התברר שישנן שכבות שלמות בתוכנו אשר אינן מופיעות כלל בשיחות – למשל, חלק מסויים של שכבת הביניים, אשר כמעט באופן מופגן מחרים את השיחות. אבל גם רבים מהשכבה הצעירה יותר מוצאים להם במוצאי השבתות בילויים נעימים הרבה יותר בצוותא, או כל אחד בחדרו.
משום מה הונהג בזמן האחרון להזמין חברים עקב שמחה משפחתית דווקא במוצאי שבת, דבר הנוגד באופן מוחלט את החלטות הקיבוץ. קשה להגיד שחברים משכבות ותיקות יותר מרבים להשתתף בשיחות, באם נקח בחשבון שיש לנו כיום בקיבוץ 320 חברים, ומשתתפים בשיחה לכל היותר 70 חברים הרי יוצא שסך הכל משתתפים 21%.
מצב זה לא יוכל להמשך זמן רב. שיחת הקיבוץ היא הביטוי העליון של הדמוקרטיה הקיבוצית, והיא מתרוקנת במצב זה מכל תוכן. אילו מדובר היה על אי השתתפותם של אי אלה חברים, בגלל סיבות שונות, כגון רוגז על המוסדות, או סיבות דומות, ניתן היה לקוות שעם חלוף המוסדות המצב ישתנה. אבל אין לשער שאחוז כה גבוה של חברים לא בא לשיחות בגלל סיבות אלה, ואם כן הרי יש לדרוש שינוי המצב.
לא יתכן שמרבית חברי הקיבוץ לא יהיה להם ענין בשאלות אשר בצורה זו או אחרת נוגעות לכל אחד מאיתנו, ואין לדרוש שקומץ קטן של חברים יהיה אחראי בעד עניני כלל הקיבוץ , ויש עוד חברים שיש להם לא פעם טענות על החלטות שונות.
יודע אני שלא כל השיחות מלאות ענין ולא כל נושא מושך את הציבור, אבל חברים יקרים, שיחת הקיבוץ איננה מופע בידור. כל שיחה דנה בשאלות חיינו, וחיינו מורכבים מדברים גדולים, והרבה שאלות קטנות, לכל הענינים יש לתת תשובה ופתרון.
למזכירות אין ברירה ואנו חייבים לקיים את השיחה בכל מצב ותנאי ובכל מספר משתתפים, אבל החברים אשר אינם מוכנים להקדיש ערב אחד בשבוע
לשיחה ויושבים בחדריהם, או מבלים איפה שמבלים, גורמים להרגשה כבדה מאוד לחברי המזכירות וגורמים נזק כבד לקיבוץ אשר ספק באם תמצא דרך לתקן אותו.(ועדת הניקוד רשמה מה יש לחברים בבית – רהיטים, וכו').
שלמה (פרבר) בן פורת, בן חנה ויעקב, נפטר באופן פתאומי בעת טיול בחו"ל, בחודש אוגוסט .
בן 59 היה במותו. הוא נולד בלבוב שבגליציה, עלה לארץ לקיבוץ בית-אלפא, כנער בן 14 בשנת ,1923 והגיע לעין-שמר בשנת ,1930 בעקבות נשואיו לחנטקה. אבא לאילנה, רותי ו שמעון. בעין-שמר חיים בנו שמעון עם בת-זוגו דרורה ושניים מבניהם: רז וניב. בארבעים )כמעט( שנותיו בעין-שמר היה שלמה דמות מרכזית ביותר בכל תחומי החיים – איש עבודה ומשק ולא פחות מכך בעל סמכות מוסרית וחברתית טבעית. עבד בגן-הירק, בפלחה בגידול תפוחי-אדמה ובפרדס, היה מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מרכז -משק ומזכיר הקיבוץ. מאמריו בעלון הקיבוץ השמורים בתיקו בחדר ההנצחה, מאירים נושאים רבים בהם עסק הקיבוץ באמצע המאה ה.20- מרכז משק :1964 "... ולעצמנו אמרנו שהיבול ייאסף הפעם אך ורק בכוחות עצמנו... באם נאמין בכוחנו נוכל גם בעתיד לאסוף יבולים גדולים עוד יותר בכוחות עצמנו. האסיף בעצי-הפרי לא היה המקרה היחיד בו ביצענו עבודות עונתיות גדולות ללא כל עזרה מבחוץ. כדאי להזכיר כאן שתי עבודות גדולות, אשר נפגשו והשתלבו באותו פרק זמן ממש – דילול המטעים )מעל 1,000 ימי עבודה( ועישוב כותנה )כ 500- ימי עבודה(. ואכן הוכיח הקיבוץ את יכולתו בכל אלה ועל כך נברך ונתברך... בשנת תשכ"ג ) 1962/3( היינו במקום השני בקיבוץ- הארצי מבחינת ההכנסות והרווחיות של משק חקלאי... בסיפוק רב עלי לציין את ההתקדמות הגדולה שחלה במשך שנים בתהליך חיסול העבודה השכירה... והדבר התבטא, כאמור, בכך שביצענו את כל העבודות העונתיות ללא כל עבודה שכירה". עלון 18 )2024( )4395( כ' תמוז תשפ"ד 26.7.2024 36 מרכז משק :26.2.1965 "לפני מספר שבועות פנו נציגי התנועה בישיבת ועדת משק )הנהלה כלכלית(, בהצעה שאנו נצטרף ל'גלעם' מאחר ובית-הח רושת הוא כיום מבחינה כלכלית במצב איתן ומספר הפועלים השכירים הקבועים והזמניים הוא רב )80(. קיימת אפשרות להחליף לפחות חלק מאותם פועלים בחברים שלנו. כמובן שהצעה זאת באה במקום זו האומרת הקמת מפעל עצמי. יש לציין שאין זו הפעם הראשונה בשנים האחרונות שהצעה זאת הועלתה... אין ספק שמבחינה כלכלית ומתוך ראייה אובייקטיבית, הרי כניסה ל'גלעם' היתה משחררת אותנו מהרבה קשיים, בעיקר כלכליים, אשר בפניהם נעמוד עם הקמת מפעל עצמי... התעשייה באה כפתרון לשאלת התעסוקה לחברים מבוגרים ולחברים אשר לא השתלבו בתוך המשק החקלאי מסיבות שונות. וכאן נשאלת השאלה האם 'גלעם' מסוגל לפתור את הבעיות האלו. מקומות העבודה המתאימים לחברים שלנו תפוסים על-ידי הקיבוצניקים העובדים שם שנים, ואנו נבוא בעיקר במקומם של הפועלים השכירים הזמניים... הייתי מייעץ להפסיק לדוש בנושא זה, המרפה את ידי אלה אשר עושים למען הקמת מפעל תעשייה בבית". מתוך חוברת "גן, שדה ומשק – ארגון עובדי הפלחה וארגון מגדלי הירקות, 1968": "שלמה הגיע לפעילות במזכירות הארגון ישר מן השדה, וכתום פעולתו המבורכת חזר ישר אל עבודת השדה, אל גן הירקות בעין-שמר... גם בפעילותו הציבורית נהג כפי שהיה נוהג בעבודתו היום-יומית במשקו הקיבוצי, מהשכמת הבוקר ועד השעות המאוחרות בערב... פעילותו של שלמה בארגון, חלה בתקופה של גאות בחקלאות בכלל ובירקנות בפרט. היה זה שלב מעבר משדות קטנים אל שטחים הולכים ומתרחבים, מחקלאות פרימיטיבית יחסית אל גנים משתכללים, מעבר מיישוב קטן לאוכלוסייה גדולה וגדלה בלי הרף, מצנע ומחסור לשפע של תוצרת חקלאית. תקופה של עלייה המונית לארץ, ועלייה להתיישבות של מאות קיבוצים ומושבים... שלמה היה מבקר בקיבוצים הוותיקים בהם נראתה סכנה להקטנת שטחי הירקות בגלל המצוקה המתמדת בכוח -אדם, ומנסה לשכנע את החברים שאסור להם לקצץ בשטחי המזרע... כל עוד חומרי הייצור היו בצמצום, ניסה תמיד להעדיף במשהו את היישוב החדש על המשק הוותיק... הרבה עמל הקדיש שלמה להטבת תנאי העבודה ביישובים החדשים... מאבק עקשני ניהל בקשר למחירים עבור התוצרת"...
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!