חסר רכיב

סגולי מיה

סגולי מיה
כ"ז באב תשכ"ט - כ"ב באלול תשמ"ט
11/8/1969 - 22/09/1989
סיפור חייה 

בת יהודית ועזי. נולדה ביום כ"ז באב תשכ"ט (11.8.1969) בקיבוץ עין שמר. מיה למדה בבית-הספר היסודי בעין שמר והמשיכה בבית-הספר התיכון 'מבואות עירון', שם סיימה את לימודיה. היא היתה תלמידה טובה, ואף שלא ניסתה להתבלט, היו לה 'ראש טוב' וידיים טובות.

בצעירותה ניגנה תקופה קצרה בפסנתר ולאחר-מכן החלה ללמוד מחול במכללה. נושא המחול התאים לה מאוד, הכול זרם בטבעיות, בקלילות וביצירתיות. על אף זאת, החליטה להפסיק את לימודי המחול. היו לה אוספים יפים, שגילתה בהם התעניינות רבה, כגון מפיות וגלויות בעלות ציורים יפים ביותר ומיוחדים, אשר עוררו עניין רב בקרב חבריה. כל מי שהכיר את מיה, הבחין מיד בכישוריה וחש שקיימת הרגשה של החטאה מסוימת, כאשר לא פעם היתה נוטשת את המערכה ומעדיפה את הנוחיות ואת השקט שסביבה. 

יחד עם זאת היתה מלאת שמחת חיים, בחורה ללא מעצורים, שופעת אנרגיה, לא 'עושה חשבון' לאיש. עושה את הטוב בעיניה ואינה מתחשבת ב'מה יאמרו הבריות'. בחורה של כיף, של בילויים שידעה להעניק הרבה אהבה. מיה היתה פגיעה ורגישה והיתה לה אוזן קשבת לכל מי שנקלע לצרה. כל שיחה איתה היתה מסתיימת בצחקוק נעים, שאי-אפשר היה שלא להידבק ממנו.

באמצע ספטמבר 1987 גויסה מיה לצה"ל, עברה קורס מש"קיות תנאי שירות והמשיכה את שירותה בחיל החינוך בבסיסים שונים. המשך המסלול היה קורס קצינות, אך היא הביעה רצון להמשיך בתפקידה כמש"קית ת"ש ולא לצאת לקורס קצינות. היא המשיכה בתפקיד זה לאורך כל שירותה בצה"ל, לשביעות רצונם של מפקדיה ושל החיילים שנעזרו בעצתה ובטיפולה.

ביום כ"ב באלול תשמ"ט (22.9.1989) נפלה בעת שירותה והובאה לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין עין-שמר. השאירה אחרי הורים, אחות - גליה ואח - רן.
במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "גיליתי במיה אישיות נדירה, עם בגרות רבה, בעלת מוסר עבודה גבוה, אמינה, שאפשר לסמוך עליה. היא עשתה דברים רבים ביחידה, שתוצאותיהם היו בעלות משמעות רבה. הכרתי בחורה נפלאה, הבנתי מאיזה בית גידול באה אלינו כאשר נפגשתי בכם, ההורים. אנחנו נעשה הכל להנציח את זכרה". משפחתה וקיבוצה, עין שמר הוציאו לאור חוברת לזכרה ובה דברי חברים על דמותה.

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

רקפת לסטון

אתר עין שמר | 22/3/2021

בגן , עץ אגוז

מלבלב בפריחה של אביב :

גדול וחזק העץ, אך ניכרים בו הזמן והגיל.

ככל שנה , נותן פירותיו ומצמיח ענפיו,

אך חדי עין ישימו לב, כי ענף אחד נגדע בסערה.

וחדי הלב, יחושו בכאב הזיכרון והגעגוע הזורם בענפיו.

אפרת מרקם

אתר עין שמר | 22/3/2021

מיה, אחות שלי בלב

ילדות משותפת, מאותה "שישיה",

כמה אהבתי לבוא לבית הוריך,

לקרוא ביחד עיתוני "לאשה"

את חסרה לי מאוד בנוף ילדותי, אך בליבי את תמיד:

שמורה, מוגנת ועטופה בהמון אור וטוב.

מורן בצר

אתר עין שמר | 22/3/2021

שלושים שנה....לא נתפס...בשנים האלו שחולפות,

עולה בי מפעם לפעם ומבלי תכנון מראש,

תמונה של מיה בראש: פעם צחוקים ,ופעם זה הכישרון בשפות או בריקוד,

פעם זה בדברים שחווינו בילדות כשאיזו תמונה מופיעה מהעבר,

ופעם רגעים שחלקנו שתינו בלילות ללא שינה בבלקון או בבית הביטחון הישן.

תמיד כשאת עולה בראשי וזה קורה הרבה, עוטפת אותי צמרמורת :

כמה את חסרה, כמה אנחנו לא שלמים בלעדיך, כמה הזיכרון כל כך חי.

מיה חברתי ובת קבוצתי , לנצח את שומרת אותנו בני 20 בזיכרונות.

לעד תהיי חלק ממני, לעולם לא אשכח.

כתמה זמיר

אתר עין שמר | 22/3/2021

יהודית ועוזי, שולחת לכם חיבוק גדול לקראת יום הזיכרון שבפתח,

מיה שלכם האהובה, טובת הלב, מלאת שמחת חיים, חברה טובה.

אני רוצה לספר לכם שמיה מופיעה אצלי בחלומות פעמים רבות,  

והיא חיה והיא חלק מהעולם שלי ומחיי היומיום שלי.

היא מלווה אותי ,נותנת לי עצות ועוזרת לי ברגעים הקשים.

מיה ואני בילדות היינו חברות טובות,

 שיחקנו הרבה יחד וחווינו חויות ילדות רבות .

במהלך השנים הקשר נהיה קצת יותר מרוחק,

 אבל המשהו המיוחד ההוא במיה ממשיך ללוות אותי עד היום.

מיה ואני לא נפרדנו ,וגם חוויות בהווה ובעתיד אנחנו עוברות יחדיו.

מיה נותנת לי כוח היא החברה שתמיד איתי.

חסר רכיב