טל יובל

דוד יובל יקר, 

נולדת כבן שני לסבתא איילה וסבא מיכאל ואח לאמא שלנו, ניצה, בהפרש של 9 שנים. אמא שלנו מעידה שהיית ילד חמוד ואהוב מאוד בילדותך. עם השנים השונות שלך הלכה והתבהרה ולאורך חייך היו לך תקופות טובות ותקופות טובות פחות ומאתגרות. בבית-הספר היית אהוב ומקובל על ידי בני כיתתך, שעד השנים האחרונות באו לחגוג איתך את ימי ההולדת שלך בבית-דורות.

 אהבת לעבוד ברפת ולהיות חלק מהצוות. אהבת לבקר את בני הדודים שלך בתל-אביב ויצאת לבלות איתם. שמוליק שטנג, בן דודך, מספר שהיית ידען גדול בפוליטיקה ופעם נתת לו הרצאה בנושא "מדוע עורכי-הדין הם אנשים מושחתים", הרצאה שלא ישכח. הוא גם מספר שבני הדודים מתל-אביב היו באים לביקור בעין-שמר, והיו יוצאים עם יובל לאסוף סלק עבור הפרות, עם עגלה שנתן להם איגנץ פלגי. הקושי הגדול בחייך היה הרצון להיות כמו כולם ולא השלמת עם השונות ועם המגבלות שלך. סבא מיכאל ובמיוחד סבתא איילה, הקדישו את חייהם כדי להקל עליך ולתת לך את תחושת השוויון והערך שכל-כך רצית. היית הראשון בעין-שמר שנקנתה לו טלוויזיה פרטית. הנושא אף עלה לשיחת-קיבוץ, שבה דנו האם לאשר זאת. סבתא איילה קיוותה שהטלוויזיה תמשוך חברים לביתך ותשפר את המצב החברתי שלך. מאוד אהבת טבע, ואחת ההנאות הגדולות שלך היו הטיולים בארץ במסגרת החברה להגנת הטבע והטיולים בחו"ל, שגם אותם מימנו הדודים מתל-אביב ובראשם דוד יהודה. היה לך אוסף של שקופיות וגלויות שצילמת באפריקה, במזרח-הרחוק ובעוד ארצות, ושאותו אהבת להראות בליווי סיפורים מהטיולים.

סבתא איילה דאגה גם לנישואיך ולתקופה של כמה שנים חווית חיים עם לאה, עד לפרידה ממנה. לצד התקופות הטובות, היו גם משברים שבהם נתת ביטוי לתסכולים ולכעסים, שהופנו במיוחד כלפי סבא וסבתא. הפרידה מההורים הייתה מאוד קשה לך. לאחר מותה של איילה בשנת 94 ,נעשית קשור עוד יותר לסבא מיכאל ורצית להיות לידו כל הזמן. כשעבר לבית-דורות, רצית גם אתה לעבור לגור איתו, דבר שלא הסתייע. לאחר מותו של סבא בשנת 2002 ,עברת לגור בש.ה.ם ובשנים האחרונות חזרת לעין- שמר, לבית שכל-כך אהבת, והתגוררת בבית-דורות. נוח על משכבך בשלום, יובל, שרגבי אדמתה של עין-שמר ימתקו לך. נשמותיהם של סבא וסבתא מחכות לך כבר מעבר לצעיף. אנו כמשפחה רוצים להודות לעירית שפירא ולאבנר ארבל על הטיפול והליווי המסור של יובל מאז פטירתו של סבא מיכאל. עירית ואבנר היו נוסעים לבקר את יובל בש.ה.ם, מטיילים איתו, משוחחים איתו, קונים לו בגדים. אבנר לקח את יובל לשחייה בבריכה בגן-שמואל ולטיולים במקומות שאהב, יזם ואירגן את ימי-ההולדת שלו ועוד-ועוד פעילויות להנעים את זמנו. אבנר המשיך לטפל ביובל גם כשעבר לעין-שמר לקראת סוף חייו, ועשה זאת באכפתיות, במסירות ובאהבה רבה וגדולה, ועל כך אנו מודים לכם אבנר ועירית. תודה רבה גם לקרן משיח ולכל צוות בית-דורות על הטיפול המסור ביובל בשנים האחרונות לחייו. נתתם לו תחושה של בית, ואנחנו מעריכים זאת מאוד. תודה לקיבוץ עין-שמר, על כל מוסדותיו, ותודה לכל החברים הרבים על העזרה שהגישו בכל צעד ליובל ולמשפחתנו לאורך השנים. משפחת חופי

לצפייה בספרון זיכרונות של יובל כאן