קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

ישראל גוטמן -

01/10/2020

היום, הראשון לאוקטובר, יום השנה השביעי לפטירתו של פרופ' ישראל גוטמן אנחנו מבקשים לזכור ולהזכיר את האיש ופועלו. כנער בתנועת השומר הצעיר, דרך מעורבתו במרד גטו ורשה כחלק מהארגון היהודי הלוחם ועד למחקר וללימוד השואה בשנים שאחרי עלייתו לארץ.
אנחנו צוות מורשת מוקירים ומודים לאחד מגדולי ההיסטוריונים וממקימי מכון מורשת על שהעשיר את חיינו ופועלנו.

👈פוסט זה מביא את דבריהן של תמי גוטמן, בתו של ישראל גוטמן ושל פרופ' חווי דרייפוס בן-שושן שראתה בישראל גוטמן מורה דרך. דרכן, אנחנו מקווים לצייר ולו מעט מקווי אופיו ואישיותו של גוטמן.

👈תמי גוטמן:
אבי, ישראל גוטמן, היה כל חייו איש תנועת ה"שומר הצעיר", החל מילדותו בקן בוורשה - שחניכיו ומדריכיו, וביניהם אבי, לחמו במרד גיטו ורשה - דרך הפעילות המחתרתית באושוויץ ומאוחר יותר, לאחר השחרור, בארגון הבריחה מאיטליה לישראל. הוא הגשים את החלום של חבריו מהתנועה, שרובם לא שרדו את השואה, עלה לארץ והתיישב בקיבוץ להבות הבשן. לאחר 25 שנה בקיבוץ עבר לירושלים כדי להתמקד במחקר האקדמי שלו.

בשנת 1961 היה אבי אחד ממקימי "מורשת", מכון למחקר והוראת השואה, שאליו נותר קשור עד פטירתו ב- 2013. אחותי ואני החלטנו לשמר את זכרו ולהנציח את הקשר העמוק שלו עם "השומר הצעיר" ו"מורשת". ב- 2018 נחנך ב"מורשת" חדר מדריכים שכולל ספרים נדירים, מסמכים וחומרים היסטוריים מעיזבונו של אבי. בנוסף, השנה נפתחה ב"מורשת" מסורת של הענקת פרס על שם אבי, המיועד לעבודות מחקר מצטיינות בתחום השואה.

הנצחת שמו של אבי בספרייה ובפרס שמשמשים אנשים צעירים ומסייעים להם תואמת את החזון שלו. הוא ראה בבני נוער ותלמידים מקור של תקווה והשראה לעתיד. כמחנך וכמדריך של דורות של חוקרים וסטודנטים, הוא האמין בכל ליבו שאם נלמד להפיק לקחים מהשואה ולהנחיל אותם לדורות הבאים יש לנו סיכוי ליצור חברה טובה יותר, המבוססת על עקרונות של חמלה, שלום וצדק. אין לי ספק שאם היה חי היה מצטרף לאנשים שנאבקים גם בימים אלה למען העקרונות האלה.

👈פרופ' חווי דרייפוס בן-שושן:
פרופ' ישראל גוטמן (1923-2013), מורי ורבי המנוח, ומגדולי החוקרים לתולדות השואה בארץ ובעולם, חווה את איימי התקופה על בשרו ובתומה עמדו לו כוחות הנפש לחקור אותה באופן ביקורתי, מאוזן ודקדקני. ידיעותיו העצומות, גישתו ההיסטורית המעמיקה ואישיותו המיוחדת הפכו אותו לאורים ולתומים בחקר השואה; והוא היה, וממשיך להיות, מקור השראה עבור רבים מאוד בארץ ובעולם, ובכללם גם עבורי.

אין כמעט תחום בחקר השואה בו טביעת ידו של פרופ' גוטמן לא ניכרת גם כיום: אנטישמיות, חיי היהודים בגטאות, במחנות, התנגדות יהודית, יחסי יהודים פולנים, הצלה, תנועות הנוער, הנהגה יהודית, שארית הפלטה, עבודת כפייה ונושאים רבים אחרים. אחד הקווים היסודיים ביותר במחקריו המרובים של פרופ' גוטמן, המשותף לבחינתו את מגוון הנושאים הללו, היתה הדגשת נקודת המבט היהודית ככלי הכרחי להבנת תולדות השואה. העובדה כי כיום מרבית המחקרים כוללים התייחסות להיבט זה, היא תוצאה של מחקריו של פרופ' גוטמן (כמו גם רבים מחבריו), אשר הדגישו את קולו של הקרבן כאדם פעיל ויוצר בתוך מציאות בלתי אפשרית שנכפתה עליו.

בימים אלו, כאשר רבים קוראים תיגר על ההיסטוריה, וכאשר רבים מנסים לשנות ביודעין את עולם העבר הידוע לנו על בסיס מחקר ותיעוד, במטרה לשרת מטרות עכשוויות – קולו החד, ויושרו האינטלקטואלי – חסרים לנו במיוחד; כאן בארץ כמו גם ברחבי העולם.

🖼בתמונה: גוטמן בצעירותו, מתוך אתר מורשת

חסר רכיב