מרקם שרה

מתוך ראיון שעשתה נורית משיח לשרה מרקם:
 

נולדה בפולין אזור גבול רוסיה, בדוקשיץ, עיירה יהודית קטנה. היו בה כל המפלגות החל מהבונד כולל ביתר.

משפחה קטנה, שני ילדים. האבא היה כובען והתפרנס מזה בקושי.

האח של אמא שהיגר לארה"ב היה שולח כסף להשלמת החסר. בבית היו יחסים טובים, ההורים דאגו להנחיל תרבות לילדים. תמיד היו בבית ספרים לקריאה ועיתונים. אבא היה פעיל בארגון בעלי המחט – חייטים, כובענים, סנדלרים. איש מאוד מתקדם בדעותיו.

שרה הלכה לבית ספר פולני. היה בית ספר יהודי אך ההורים לא יכלו לשלם, מה עוד שבהשקפתם היו אנטי ציונים. לבית ספר תיכון מקצועי לא הלכה כי היה צריך לשלם וזה היה מאוד יקר ולהורים לא הייתה אפשרות, לכן נשארה בבית. הייתה מרבה לשבת ולקרוא.

בגיל 15 בן דוד גייס אותה לשומר הצעיר. התנועה העסיקה אותה הרבה גם בשעות הבוקר וגם בשעות אחה"צ, שם הכירה חברים וחברות חדשים. ההורים בניגוד לעמדתם האידיאולוגית, תמכו בהחלטה כי פחדו שאחרת תבחר ללכת לתנועה הקומוניסטית. יותר מאוחר גם האח הצטרף לשומר הצעיר.

ב- 1939 עלתה לארץ בדרך לא ליגלית, יחד עם קבוצת צעירים מהתנועה.

ישר מהאונייה נסעה לקיבוץ דן שם היו חברים נוספים מהתנועה.

את שאול הכירה עוד בעיר מולדתה, שם היה ממקימי קן השומר הצעיר, לימים עלה עם כמה מחבריו והצטרף לקיבוץ עין-שמר.

כאשר שרה עלתה לארץ, החליטה יום אחד לבקר בעין-שמר, לאט לאט נוצר קשר עם שאול, בהתחלה היו מכתבים ומסתפקים בביקורים ודי מהר החליטה שרה בעידודו של שאול לעבור לעין-שמר.

בתחילה עבדה במכבסה, בניקוי בתי שימוש. בקיבוץ לא כולם קיבלו אותה יפה, אבל אהבתה לשאול נתנה לה כוח להתגבר על כל המכשולים.

לשאול היו מחזרות והתחרות הייתה קשה, אך שרה נשארה נאמנה לו כל השנים וידעה שאהבתם תנצח. ב- 1942 נולד ניבי וזו הייתה שמחה גדולה. שאול היה מאוד גאה ברך הנולד. מספר שנים אחר כך נולדה עכסה שהתקבלה כמתנה במשפחה המאושרת.

מנקודת מבטה היום היו לה חיים טובים, תפיסת העולם העקרונית שלה חיובית, ויכולת לראות תמיד את החצי המלא של הכוס עזרו לה להפיק מהחיים הרבה טוב.

מקור לכוח ולשמחה בעבר, בהווה ובעתיד זו המשפחה המורחבת. הנאמנות של עכסה, החום והידידות שהיא מקבלת מכל בני המשפחה – ילדים, נכדים ונינים, נותנים לה את טעם החיים.