שנפלד מלכה

מלכה שנפלד לבית הלברשטט נפטרה באפריל 1976.

היא נולדה בפולין 69 שנה קודם לכן, בשנת 1907, להוריה חוה וברוך.

עלתה לארץ והגיעה לעין-שמר בשנת 1929.

אשר בעלה נפטר גם הוא בחודש אפריל, לפני 26 שנה.

בנה הצעיר ברוך נהרג בתאונת-דרכים לפני 25 שנה.

בנה הבכור ינאי גר ברמת-חן.

בעין-שמר גרים מרים – כלתה, נכדיה - יפעת אפל, עטר ועמית וניניה.

מלכה ביחד עם רומה שטיין, שתלו את גן הירק הראשון של עין-שמר בשנת 1935.

הגן עמד במקום שבו עומד מקלט חדר-האוכל, על שטח של 4 דונם.

מספרת רומה:

"... לרוב החברות לא היתה עבודה פרודוקטיבית והדבר העסיק אותנו הרבה והעיק על הלב. באחת השיחות ההן (ואז עוד מאוד אהבנו לשוחח ולהחליף דעות) עת חלמנו על עבודה בענפים חקלאיים, הציעה לי מלכה: 'בואי ונעשה שתינו גן-ירק לא גדול, אבל שיספק את תצרוכת המטבח', וכשנתתי לה תשובה חיובית, היתה ממש מאושרת. סוף-סוף תינתן לנו האפשרות להגשים חזון נעורים ולא לבזבז את הידע אשר רכשה למטרה זו עוד בחו"ל...

ראשונה נבטה הצנונית, כמובן, ואחריה כל יתר החבר'ה שלה. וכשגדלה הצנונית והיתה ראויה למאכל, מלכה, ביד אימהית, ניקתה כל אחת, קשרה חבילות-חבילות וכך הגישה אותן למטבח... וגם על לוח המודעות התנוססה חבילה של 'צנוניות שלנו'.

אהבה רבה השקיעה מלכה בדבר. שמחתה ואושרה היו כפולים – גם מכך שהחברים ייהנו וגם מעצם העבודה החקלאית והצמיחה... במו ידיה הגשימה את חלום נעוריה – לטפח ירקות על חלקת המולדת הצחיחה.

תמיד אזכור את מלכה מתקופה זו, על עוצמת האהבה והמסירות אותן השקיעה בעבודה".

מספרת סימה רפתין:

"מלכה היתה מטפלת שלי. כשבחורף הקר והמושלג של שנת 1950 הגיעה חברת-הנוער הפולנית, מרביתה ניצולי שואה, לקיבוץ עין-שמר, היא התקבלה בהתרגשות על-ידי החברים הוותיקים יוצאי פולין... הקיבוץ היה מאוד עני אחרי תקופת הצנע, לא היו מספיק שמיכות ומלכה מאוד דאגה. שנתה נדדה בלילות בגלל זה... למרות ההוראה לדבר איתנו רק בעברית (כדי שנלמד מהר את השפה), הרגשנו שהיא נהנית מכל רגע של פגישה ושיחה בפולנית... היא אהבה את השפה הפולנית ודרכה אהבה גם אותנו...".