קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

"אתם, תושבי המדבר הזה, מקור גאווה לכולנו"

03/06/2021
לאחר הפסקה כפויה בשנה שעברה בגלל הקורונה, הדרים השבוע מטה התנועה הקיבוצית, בראשות ניר מאיר, לביקור השנתי המסורתי בחבל אילות במסגרת סיור המטה הנערכים מדי יום שני. הביקור התקיים במשך יומיים בארגון והובלת רכז האזור בתנועה, יהודה סלומון
מטה התנועה הקיבוצית על רקע "עמודי שלמה" בפארק תמנע
מטה התנועה הקיבוצית על רקע "עמודי שלמה" בפארק תמנע

חבל אילות הינה המועצה האזורית הדרומית ביותר בישראל, ונקראה בעבר "הערבה הדרומית". בתחומי המועצה קיימים עשרה קיבוצים, שני יישובים קהילתיים ושיכון המשפחות בבסיס חיל האוויר 'עובדה'. כמו כן, ישנם שלושה בתי ספר. מחצית מהקיבוצים במועצה שיתופיים ומחצית מוגדרים כ"מתחדשים". סך הכל מתגוררים במועצה 5200 תושבים ומשרתים בתחומה בין 12-15 אלף חיילים. שטחו של חבל אילות הוא 2.6 מיליון דונם המהווה כ-13 אחוז משטחה של מדינת ישראל. באופן ייחודי (עד שהדבר יקרה גם בעמק חפר) המועצה מספקת לתושבים שירותי תחבורה ציבורית בין היישובים. 

מטה התנועה הגיע לחבל אילות כשנתיים לאחר שנחנך פרויקט "בית קטן בערבה", במסגרתו הובאו לעשרת קיבוצי החבל 117 בתים יבילים המיועדים למשפחות צעירות, במטרה לחזק את ההתיישבות באזורעלות הפרוייקט הייתה כ-94 מיליון ₪ ולצורך כך התאחדו הקיבוצים יחדיו כדי לגשת לקול קורא ולהשיג מימון עבור הבנייה. מדובר במודל מימון חדשני במסגרתו הצליחו לגייס הלוואה על סך 50 מיליון שקלים מבנק לאומי, בערבות קרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית, בתנאים הדומים למשכנתא. מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, אמר אז לראש המועצה, ד"ר חנן גינת כי יגיע כעבור שנה (שהתארכה מאז לשנתיים בחסות הקורונה) על מנת לבדוק כמה תושבים חדשים נקלטו בבתים אלה. בביקור המטה בקיבוצים השונים ניכר היה שמספר דברים מטרידים את הקיבוצים במיוחד, וביניהם כוונתם של אגף התקציבים באוצר ורשות המים לייקר את מחיר המים לחקלאות, המשבר המסתמן בענף התמרים, מצוקת כוח האדם בענפים החקלאיים והקושי בקליטת תושבים חדשים.

הבתים החדשים בנאות סמדר
הבתים החדשים בנאות סמדר

היום הראשון החל בביקור בקיבוץ נאות סמדר. הביקור החל בסיור בשכונה החדשה של הקיבוץ הכוללת 21 בתים שהגיעו במסגרת בית קטן בערבה. הפרויקט אפשר להם מעבר בתים (כחלק מאורח החיים בקיבוץ) בצורה שפויה, ולאחר סיום הבנייה הם עצרו והחליטו שזה הזמן להתרכז במשק. חברי המטה שמעו הסברים על השכונה ולאחר מכן התכנסו למפגש עם הנהגת הקיבוץ ומספר נקלטים מהשנים האחרונות. חברי המטה זכו לארוחת בוקר טעימה שכלל מיני גבינות, מוצרי חלב ולחמים תוצרת הקיבוץ. 

נאות סמדר הוקם בשנת 1989 מתוך כוונה ליצור קהילה לומדת שבה ייבחנו בפועל שאלות על מצבו של האדם בעולם דרך יחסים, עשייה והתבוננות. קבוצת המקימים התכנסה 10 שנים קודם לכן בירושלים והייתה כבר אז סביב הרעיון של שיתוף פעולה בין אנשים לטובת לימודכל הפעולות שמתרחשות בקיבוץ הן באוריינטציה של הלימוד, כולל בכלכלה ובאורחות החיים. בנאות סמדר עוברים אלפי אנשים בשנה ויש לו שליחות חינוכית וכל מיני מסגרות בהן נמצאים אנשים צעירים בקבוצות עניין. הקיבוץ מקיים אורח חיים ייחודי ושיתופי וכיום חיים בו כמאה חברים (בעלי משפחות ורווקים), 80 ילדים ובני נוער וכ-60 מתנדבים בני כל הגילים מהארץ ומחו"ל, השוהים במקום לתקופות קצרות וארוכות, ומוצאים בו פתח למבט רענן ועצמאי על חייהםכנפי המשק העיקריים הם חקלאות אורגנית, מרכז לעיבוד תוצרת חקלאית אורגנית ומוצרים אורגניים,  פונדק נאות סמדר, מרכז לאומנויות, מוצרי אומנות, חדרי אירוח והמדרשה החינוכית. לקיבוץ פרויקט של אנרגיה סולארית ששיפר את מצבו הכלכלי בשנים האחרונות. מרבית ענפי הקיבוץ בנויים כך שאנשים יוכלו לעבוד בהם בין מספר שבועות לחודשים.

מפגש עם הנהגת נאות סמדר
מפגש עם הנהגת נאות סמדר

מטעם הקיבוץ השתתפו במפגש מזכירי הקיבוץ, אמנון וכרמלה, נועם, מרכז המשק הנכנס, ואהוד המסיים תפקיד זה, ישראלה, מנהלת המדרשה החינוכית, אלון, שהיה בעבר מזכיר קיבוץ ומרכז משק וכיום אחראי על התכנון, עומרי, מזכיר הקיבוץ לשעבר, רעות, מתנדבת שהגיעה לקיבוץ לפני שש שנים ונשארה, ואדווה ועמנואל שהגיעו לקיבוץ לפני חמש שנים. נציגי הקיבוץ סיפרו כי לתחושתם נאות סמדר הוא עדיין קיבוץ בהקמה. ההצטרפות לנאות סמדר היא לא של בני המקום, כקונספט, והצמיחה של הקיבוץ לא נבנתה על ילדי המקום מכיוון שאורח החיים בו האוכלוסייה הקבועה נותנת שירות למתארחים לא מתאים לכל אחד. הדלת כן פתוחה ומעניין אותם לבדוק את האפשרות שבני המקום יצטרפו, אך כיום אין מסלול צעירים או פלטפורמה המאפשרת להם להצטרףבשבע השנים האחרונות הגיעו בין 30-45 אנשים חדשים שהם הדור הבא של הקיבוץ. בית קטן בערבה אפשר להם להתרחב אבל לא מספיק לעתיד

עוד סיפרו לחברי המטה כי כלי העבודה העיקרי אצלם הוא השיח והדיאלוג, והאדם מתבקש להיות כנה עם עצמו ולא לטאטא דברים מתחת לשטיח. לדבריהם, לפני עשר שנים הם לא חשבו שמשהו צריך להשתנות, אך נגמרו 20 השנים הראשונות שהיו הומוגניות ועכשיו נכנסו אתגרים חדשים כשהקהילה נהייתה פחות הומוגנית. בכל רגע נתון צריך לבחון את הדברים ואז משהו משתנה והחיים משתנים. מרכז המשק סיפר על חששם הגדול מפני העלאה של מחיר המים לחקלאות, ואמר כי הנוי באזור הוא לא מותרות אלא מחסה בסיסי לבתים והגנה מפני השמש. נחוץ כוח אדם שכיר להתקיים באזור והם תלויים במכסות עובדים זרים. כרגע יש מחסור בהקצאת עובדים זרים וזה קריטי להמשך הקיום.

מטה התנועה סיפר על תפקידי התנועה בשוטף וכל ראש אגף סיפר בקצרה על פעילות אגפו. ראשת אגף חברה וקהילה, ד"ר אילת גלס, הזמינה את הנהגת נאות סמדר להיעזר בשירותי התנועה והאגף ולהשתתף בכנסים והקורסים השונים.

לאחר הביקור בנאות סמדר פנו אנשי התנועה מזרחה אל עבר גרופית, שם סעדו תחילה צהריים בחדר האוכל. לאחר מכן התכנסו לשיחה במועדון היפה של הקיבוץ עם נוכחות מרשימה של אנשי גרופית. את המפגש הוביל מזכיר הקיבוץ הנמרץ, ניר לובל (אליפז), המסיים את תפקידו בקרוב. בנוסף לניר השתתפו מטעם הקיבוץ גם גילי - מרכז המשק, עופרי וטלי - רכזות הקליטה, לינדה - האחראית על המתנדביםעידו – חבר הנהלת הקיבוץ ואחראי בנייה, נמרוד - חבר הנהלהאביבה – מנהלת משאבי אנוש ותרבות, סילבי – מנהלת הכספים, אוסי – מנהלת הגיל הרך, נופר (אליפז) – רכזת החינוך הבלתי פורמלי ורכזת הרווחה של הקיבוץ.

מפגש עם הנהגת גרופית
מפגש עם הנהגת גרופית

גרופית הוקם בשנת 1963 כהיאחזות נח"ל ובנובמבר 1966 אוזרח הקיבוץ ואוכלס על ידי אזרחים בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד. במהלך מלחמת יום הכיפורים הגיעה קבוצה של כ-20 חברי הבונים מצפון אמריקה אל הקיבוץ וחברים נוספים הגיעו מהכפר הירוק. כיום חיים בקיבוץ 94 חברים, כמחציתם מעל גיל 60. כלכלת הקיבוץ סך הכל איתנה וענפה ובנויה מכ-60 אחוז חקלאות ו-35 אחוז תעשייה. הקיבוץ מחזיק בין 700-1000 דונם של שטחים חקלאים מעובדים, רפת, לול מטילות המייצר ביצי חופש ושותף בחברת 'ערדג' לחקלאות ימית. בנוסף, מחזיק במפעל לשקיות פלסטיק עם סגר ומוצרי פלסטיק נוספים, שותף בחברת ערדום תקשוב ובשדה סולארי במסגרת "ערבה פאואר". מתוכנן עוד שדה של 150 דונם. כמחצית מהחברים עובדים מחוץ לקיבוץ.

גרופית קיבל החלטה לעבור למודל מתחדש באופן שיזורי, לפני כשנתיים עם אפשרות לחזור למודל השיתופי עד לפרק זמן של שנתיים לחברים שיבחרו בכך, אך יישום ההחלטה אינו מתקדם כל כך בפועל. שנת הקורונה לא אפשרה להתאושש מהשינויים החברתיים והשינוי הכניס את הקיבוץ לבעיה של זהות. הקיבוץ סך הכל חזק ומתפקד, אבל יש מחלוקות ויש צורך להיזכר מחדש מדוע הגיעו אליו. אנשי גרופית אמרו כי ישמחו להכוונה וליווי מצד התנועה בתהליך של מציאת ממלאי תפקידיםהקיבוץ משקיע הרבה בקליטה וחמש משפחות חדשות צפויות להיקלט עד ינואר, מתוכן 4 הם בני קיבוץ. יש בני קיבוץ שחיכו להתחדשות ומקווים שכעת יגיעו. השאיפה היא לקלוט כחמש משפחות בשנה.

עוד סוגיה שמעסיקה את גרופית בימים אלה היא פרויקט העברת הרפת אל שטח מחוץ לקיבוץ לצורך בניית בתים במקום שיתפנה. גרופית בנוי על גבעה שמחולקת לשניים עם אוכף באמצעויושב על סלע מחורץ בעייתי. לא קיים עוד מקום לבנות בשטח מישורי והבתים שנבנים במורדות הקיבוץ מחייבים השקעה בבסיס וקיר תמך. כתוצאה מכך, עלות בית מגיעה למיליון ורבע ₪ במקום חצי מיליון והמדינה לא עוזרת מספיק באופן שמשקף את עלות הבנייהיש דרישה של המוסדות לבנייה רוויה כדי שמשרד השיכון יוכל לעזור יותר פר דירה והם מחפשים פתרונות דיור

מטה התנועה בגרופית
מטה התנועה בגרופית

שיהיה פחות צפוף אבל גם לא יקר. השטח ברפת הוא יותר מישורי אך עלות העתקת הרפת נאמדת בסכום של 7-10 מיליון ₪. בקשר לכך אמר דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה ומנכ"ל קמ"ע, כי "כמו שהיינו חלק משמעותי בבית קטן בערבה נהיה חלק משמעותי בהעתקת הרפת, אם צריך". ראשת אגף חינוך, דבי ברא"ס הציעה להיעזר באגף בליווי מערכת הגיל הרך שסובלת מקשיים, וראשת אגף חברה וקהילה בתנועה, אילת גלס אמרה כי "העיסוק בזהות לא ייחודי רק לגרופית, אלא תהליך שצריך להתרחש בכל קיבוץ לפי צרכיו" והציע סיעור מוחות בנושא.

ניר מאיר אמר לאנשי גרופית כי "באזור הזה אין שום דבר כמעט מלבד קיבוצים ולכן יחס המדינה הוא אחר ומעורבות התנועה בהתאם. אם לא נייחד את מקומנו וזכות קיומנו וניאבק - לא נהיה. זה האזור שהתנועה הקיבוצית השקיעה הכי הרבה כסף. לראייה בית קטן בערבה שכולם עזרו אבל היחידים שלקחו על עצמן סיכון הן קמ"ע והתנועה. כל תחנה שתגיעו אליה בדרך, מישהו היה כבר לפניכם, ובמקרה שלכם הרבה היו. צריך ללמוד מטעויות של אחרים, למשל, למשוך תהליך שינוי על פני 20 שנים זה לא דבר מומלץ - לא כלכלית ולא חברתית. גרופית של היום זה לא גרופית של לפני שנתיים. הקיבוץ צריך להשתנות ולהתאים את עצמו לנקלטים החדשים. הוא צריך להיות אטרקטיבי למי שיגיע לכאן".

בתום הביקור הדרימו אנשי התנועה עד לאילות, ולאחר התארגנות ומנוחה קצרה בחדרי האירוח הכפרי, יצאו לביקור בפארק תמנע המתחדש בהדרכת ראש המועצה האזורית, ד"ר חנן גינת. בפארק ניצלו את תקופת הקורונה כדי לשפץ ולחדש את מרכז המבקרים והתוצאה מרשימה. המרכז מחולק לשני אזורים מרכזיים – בחלק הראשון ציר זמן שמראה את האבולוציה של האבנים הארכיאולוגיות שנמצאו בפארק לאורך השנים. על גבי קיר אינטראקטיבי מוצגים ממצאים היסטוריים עם הסברים בלחיצת כפתור, תצוגת פריטים ארכיאולוגיים באדיבות רשות העתיקות, טוטם שמסביר את הסיפור הגיאולוגי המיוחד של המקום, הסברים על החי והצומח באזור ועוד. ממול ישנו מבנה כיפתי משופץ, שבו מקרינים סרטים על מסך של 360 מעלות, שם צפו בסרט המסביר על הנחושת בתמנע. חנן הסביר על הפארק ושלל האטרקציות הרבות שבו, שנוסף אליהן צפוי גם להיבנות מלון. לאחר מכן התרשמו אנשי המטה מאחת האטרקציות המרכזיות בפארק – עמודי שלמה. 

ארוחת ערב בסמר עם ראש המועצה, ד"ר חנן גינת, בביתה של נטליה קסרוטי
ארוחת ערב בסמר עם ראש המועצה, ד"ר חנן גינת,
​​​​בביתה של נטליה קסרוטי

בסופו של יום ארוך נסעו כולם ליהנות מארוחת ערב טעימה במסעדה ביתית של חברת סמר, נטליה קסרוטי, המארחת בביתה. נטליה, שנולדה בארגנטינה למשפחה איטלקית, שאבה השראה משתי הסבתות שלה אשר השפיעו רבות על עולם המטבח שלה ולימדו אותה. אחרי 20 שנות ניסיון בישול ועבודה במטבח, נטליה החליטה לפתוח את המרפסת המדברית שלה. 

היום השני נפתח בסיור קצר בשכונה החדשה של קיבוץ אילות בה היה ניתן להתרשם מהבתים החדשים של בית קטן בערבה ולאחר מכן מהדירות הישנות של הקיבוץ הסמוכות לגני הילדים ועוברות שיפוץ והתאמה לטובת משפחות עם ילדים. לאחר מכן התקיים המפגש עם הנהגת אילות שדאגה לארוחת בוקר מלכותית ומפנקת שהתחיל בסרטון הסבר אודות פעילות התנועה. מטעם הקיבוץ השתתפו יעל בן דרור - מנהלת הגיל הרך באילות, אלעד בן דרור – האחראי על נכסים תשתיות וקליטה, עדי שחר - נקלטת חדשה בקיבוץ, דני (מקיבוץ אייל) - יו"ר הקיבוץ, פליקס - נקלט חדש, דורון גבע - מנהל עסקי, שמוליק- רכז גיל שלישי, רוני -מזכירת הקיבוץ ואבישג – מנהלת האירוח הכפרי.

אילות הוא הקיבוץ הדרומי ביותר בארץ ושוכן כ-3 ק"מ מצפון לאילת. ראשיתו של הקיבוץ בקבוצה של 15 צעירים מהקיבוץ המאוחד שכונו "הפלוגה המקובצת" וירדו לאילת בשנת 1955, על פי עצתו של יצחק טבנקין שהאמין שיש להקים קיבוצים בכל רחבי ישראל. בשנת 1959 הוחלט להקים את נקודת הקבע של הקיבוץ בנחל רודד, באתר בו התקיים כפר ירדני ובו נמצאו אדמות פוריות, וחברי הקיבוץ עברו לנקודה בסוף 1962.

בקיבוץ 112 חברים ו-6 הנמצאים בתהליך קליטה. 50 אחוז מהחברים הם מעל גיל שישים, וחציים בפנסיה. ילדי אילות לומדים ביטבתה והגיל הרך בקיבוץ מבוסס גם על ילדים מאילת. מחצית מהחברים עובדי חוץ והרבה חברים צעירים תופסים עמדות ניהול. בקיבוץ ישנם גם תושבים שמשכירים דירות. בשנים האחרונות נקלטו בין 25-30 חברים חדשים, ולדבריהם הבתים החדשים של בית קטן בערבה הגיעו בזמן. אילות קיבוץ שיתופי שמשלב בתוכו מודל של שכר, ובימים אלה נכנס שוב לתהליך חשיבה ובינוי קהילה. הם עסוקים בשאלה איך אילות תראה עוד 5 שנים.

מטה התנועה בשכונה החדשה באילות
מטה התנועה בשכונה החדשה באילות

יו"ר הקיבוץ והמנהל העסקי סקרו את הפעילות הכלכלית שעיקרה חקלאות ותיירות. לקיבוץ מטע ענק של תמרים (1100 דונם עם מעל 13,000 עצים - סה"כ יבול שנתי של כ- 900 טון), מטע מנגו, כרם ענבים למאכל, תאנים ופרדס. ענף התיירות באילות מפעיל מרכז הזמנות המאגד בתוכו את שלל השירותים הניתנים למתארחים. האירוח הכפרי כולל 41 דירות שהפכו ל"צימרים" ברמה גבוהה. המלון בכניסה לקיבוץ שכולל 279 חדרים והתחדש עם פארק מים בשטחו שמושך לאחרונה הרבה ישראלים, חזר להיות מבעלי המלון בשותפות עם רשת פתאל, אך לא מעורב בניהול. בקיבוץ פועלת גם מסעדת "כפות תמרים". המפעל של הקיבוץ הוא "אילור" המייצר חברה  המייצר ליבות של שנאים. בקיבוץ עוסקים בפיתוח נושא האנרגיה הסולארית. צפוי להיבנות כפר אומנים עם מבנה מרכזי אבל הבתים של המשפחות יהיו חלק אינטגרלי מהקיבוץ אך לא בבעלותו. 

השנה האחרונה לא הייתה פשוטה, התיירות נפגעה מהקורונה והמשבר בענף התמרים גם פגש אותם בשנה האחרונה. גם המפעל נפגע מההאטה הכלכלית באירופה וגם כוח האדם כיוון שהישראלים שהגיעו לגור באילת ולעבוד חזרו הביתה בגלל הקורונה וטרם שבו. גם בחקלאות קיימת בעיה עם כוח אדם ואין מספיק ויזות לתאילנדים. בזמן קורונה היו ישראלים שבאו לעבוד אבל עכשיו פחות.

נושא הקליטה והצמיחה הדמוגרפית באילות הוא מורכב הן בהיבט של דיור, והן במאפייני הקיבוץ והאזור שמקשים על קליטה. הם שואפים לקלוט חמש משפחות בשנה אך בדרך כלל הממוצע הוא שלוש. באילות חסר דור כי 14 שנה לא קלטו, לכן הקפיצה בגילים בין ממלאי התפקידים היא גדולה.

מפגש עם הנהגת אילות
מפגש עם הנהגת אילות

לאחר מכן דיברו הנקלטים החדשים וסיפרו לאנשי התנועה כיצד ומדוע בחרו להגיע לקיבוץ. הם ציינו לטובה את הקהילה וההזדמנויות שהיא מאפשרת להם. ראשי האגפים בתנועה הציגו את פעילותם וניר מאיר סיפר כי "היחס של המדינה כיום לקיבוצים בכל הארץ הוא במובן של "הכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת". היא כבר לא רואה בנו ערך חשוב ולא מבינה למה אנחנו צריכים מענה אחר.

אל חבל אילות היחס הוא עדיין כמו פעם, אבל קיבוץ אילות דומה יותר לקיבוצי המרכז בגלל הקרבה לאילת. לכן, אם לא תגדלו ותקלטו משפחות חדשות אתם לא תישארו קיבוץ. אילת לוטשת עיניים לקרקעות מסביב ואם לא תראו שאתם גדלים גם, פשוט יאמרו לכם להמשיך להסתדר עם הבתים שלכם וייקחו את הקרקעות.

המפגש והקשר עם התנועה הוא לא בפורום הרחב הזה בדרך כלל. קודם כל יש לכם את רכז האזור שהוא הנציג ולמעשה מייצג את התנועה באזור בכל מה שצריך. בכל נושא פרטני אתם יכולים לפנות אל האיש המתאים באגפים השונים של התנועה ולהיעזר בידע המקצועי. מניסיוננו מול הקיבוצים אנחנו יודעים ש"הפרה רוצה יותר להניק מאשר העגל רוצה ללמוד, אבל אנחנו באמת נשמח לתרום מהידע והניסיון המקצועי שברשותנו".

חלקו השני של היום השני הוקדש למפגשים בבניין המועצה האזורית. תחילה נפגש מטה התנועה עם צוות המתנ"ס של חבל אילות המרכז את כל הפעילות החברתית והקהילתית של התושבים, אשר הציגו איש-איש בתורו את המחלקה שעליה הוא אחראי ופעילותה. האתגר הגדול הוא לחבר בין היישובים השונים למרות המרחק ביניהם, ובין היישובים לאילת. לאחר מכן ביקשו להתייעץ עם אנשי התנועה בסוגיית המעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע וכיצד מתמודדים עם השפעת המהלך על החינוך החברתי, החוגים ותנועות הנוער. אנשי התנועה אמרו כי לאחר תקופה כל כך מורכבת ומאתגרת שכפתה עלינו הקורונה, כעת זה לא הזמן לשינוי כה דרסטי שעלול ליצור אתגרים חדשים לקהילות המתאוששות, ובכל מקרה מוטב לעשות את המהלך בתיאום עם הקהילות והתאמה לצרכיהן. 

ניר מאיר מדבר עם מזכירי הקיבוצים ומרכזי המשקים בחבל אילות
ניר מאיר מדבר עם מזכירי הקיבוצים ומרכזי המשקים
בחבל אילות

לאחר ארוחת צהריים במזנון יטבתה, התקיימה הפגישה האחרונה של הביקור עם המזכירים ומרכזי המשק של קיבוצי המועצה ועידית גרפונקל (יטבתה), מנכלי"ת קבוצת 'ערדום'. מנכ"לית התנועה, הדס דניאלי ילין, הציגה למשתתפים את הסרטון אודות פעילות התנועה, סיפרה על פעילות מוקד החירום והאירוח של הקיבוצים במבצע "שומר החומות", והודתה לקיבוצים באזור שאירחו את תושבי הנגב המערבי. ראשי האגפים הציגו את פעילותם וניר מאיר אמר לסיכום: "בית קטן בערבה היה הפרויקט הכי גדול בתנועה מאז הסדר הקיבוצים. החבל הזה הוא אזור ייחודי ויש לו צרכים מיוחדים. אנחנו משתדלים להיות כמה שיותר רלוונטיים עם התאמת הפתרונות לבעיות. פה באזור התפקיד ההיסטורי של הקיבוצים בהקמת והתבססות המדינה לא נגמר עדיין. בתוך המציאות העוינת לקיבוצים בישראל התפקיד שלנו בתנועה הוא שהמיזם הזה יימשך. יש לנו יכולת נתינה מעצם מי שאנחנו ואם נדע להעמיד את היכולות שלנו לטובת הצרכים של המדינה - אנחנו נהיה תנועה נצחית. התפקיד של התנועה להיות רלוונטית למאבקים של ההווה והעתיד.

יש כאן ציבור מיוחד ואידאליסטי ואחרי כל ביקור כאן אני חוזר הביתה בהתרוממות רוח. אתם, תושבי המדבר הזה, מקור גאווה לכולנו".

חסר רכיב