אמא נולדה בשפיים בשנת 1934 , להוריה איילה ומיכאל טל.
קיבוץ שפיים היווה את תבנית נוף מולדתה של אמא, ובשפיים עברו עליה תקופות יפות
ושמחות של ילדות ונערות בים, בגלישה על חסקות ובהליכה בחום הלוהט בדרך לים.
כילדה היא זוכרת את הטרמפים שלקחו הילדים על גבי הגמלים, שנשאו זיפזיף מהים
למפעל הזיפזיף הקרוב.
אני חושבת שהתקופה הזאת מסמלת את הרוח של אמא אולי יותר מכל טבע, חופש, -
נערות נצחית, זרימה קולחת של החיים בלי יותר מידי דאגות וטרדות, שאחר כך התגבבו -
ונערמו ככל שהחיים נעשו תובעניים יותר והכבידו.
בהיותה בת 14 עזבו הוריה את שפיים מסיבות אישיות ועברו לתל אביב, ואמא נשארה -
לבדה בקיבוץ. זו הייתה תקופה של משבר שמוטט את עולמה הבטוח.
בתל אביב למד מיכאל הוראת טבע בסמינר הקיבוצים, ושם פגש את גצל ארליכמן -
ששכנע אותו לעבור לקיבוץ עין שמר. -
בשנת 1950 עברה אמא עם משפחתה לעין שמר והחלה ללמוד במוסד החינוכי בקבוצת - -
"אורן" עם חבריה המיתולוגיים: עלי אלון, חגי ארליכמן, בנקו אדר, רחל אוכמני,
אילנה בן פורת ואחרים. המעבר לקיבוץ של "השומר הצעיר" היה קשה על אמא, בעיקר - -
בגלל הנוקשות בחינוך והדרישה מכולם להתיישר לפי קו חינוכי בלתי מתפשר. אמא
דיברה עד יום מותה בצער רב, על הבירור החברתי סביב קבלת סמל הבוגרים, שלא זכתה
לקבלו בגלל "מעשים בלתי הולמים" שכביכול עשתה.
בסיום הלימודים התגייסה אמא ל"גולני", וכרוח חופשיה היה לה קשה במסגרת הצבאית.
עם חזרתה לקיבוץ עבדה בגן הירק, בעצי הפרי וב נוי עם עלית מגן ואיגנץ פלגי. את
העבודה ב נוי אמא חיבבה בגלל אהבתה לפרחים ולטבע בכלל. לאחר מכן עברה לעבוד -
בלול עם מקס בראון, חיה'לה אשכולי ושלמה בורלס.
באותה תקופה השתתפה בקורס לחוזרי צבא בגבעת חביבה, ושם פגשה את חופי -
והתאהבה בו בשל קולו המהמם. הם התחתנו והשתקעו בעין שמר. -
בשנת 1966 יצאו אמא ואבא לחופש באפריקה. שם זכתה אמא בחברים חדשים שליוו
אותה מאז ועד היום, למדה לנהוג במכונית, וזכתה לחוות חיי משפחה מסוג אחר, כשהבנות
מירב ומיכל נמצאות איתה בבית. היה לה קשה לוותר על החוויה הזאת ולחזור לקיבוץ.
לאחר החזרה לקיבוץ בשנת 1967 , נולד למשפחה בן שלישי יואש. -
אמא המשיכה לעבוד כמזכירה בתעשייה, למדה להיות מורה לעברית ב"אורנים", ובשנת
ובשנת
1984 עברה לעבוד כארכיונאית ב"יד יערי", ארכיון "השומר הצעיר" בגבעת חביבה, שם - - -
עבדה במשך 19 שנה עד צאתה לפנסיה. אמא מאוד אהבה את העבודה ב"יד יערי", ואת -
הצוות התומך שעבד איתה.
אמא השתתפה בחיי הקיבוץ בדרכים שונות:
בשנות ה- 50 הייתה בוועדת חברים, במשך מספר שנים הייתה עורכת העלון ולאחר מכן -
המשיכה להיות במערכת העלון כעיתונאית ומראיינת. היא אהבה לכתוב לעלון ובמיוחד
התריסה נגד עוולות שנעשו לדעתה בתחומי החיים המשותפים. כמו כן הייתה שנים בצוות
חג הפסח.
אמא השאירה אחריה בעל אורי חופי, שלושה ילדים מירב, מיכל ויואש, וארבעה – -
נכדים סהר, שירה, אמיתי ונריה.
יהי זכרך ברוך אמא, אוהבת אותך וכבר מתגעגעת אל דמותך המיוחדת.
מירב