קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

עמק השלום ניצל לאחר מאבק עיקש שנמשך שנים | מאת: ארן ריילינגר


על עתידו של אזור "עמק השלום" היפיפה, החליטה בשבוע שעבר שרת הפנים איילת שקד להשאירו כפי שהוא ולא להעבירו לעיריית יוקנעם לטובת בנייה מאסיבית של שכונות חדשות

את אנחת הרווחה ניתן היה לשמוע ברחבי המועצה האזורית מגידו (שהשטח שייך לה), אצל רבים מתושבי יוקנעם עצמה, בכל הארגונים הירוקים והסביבתיים, אצל כל מי שמכיר את האזור המיוחד הזה והטבע קרוב ללבו ובעיקר אצל כל מי שנטל חלק פעיל במאבק הדרמטי, בהובלת "מטה המאבק למען עמק השלום" שהוקם לפני כשנתיים על ידי מספר צעירים נמרצים ונחושים, בני הזורע, הקיבוץ השכן, כאשר נחשפה התוכנית ההרסנית להתרחבותה של יוקנעם על חשבון השטח הפתוח.  

כזכור, לאחר בדיקה של מספר חלופות, המליצה הועדה הגאוגרפית חיפה להעביר ליוקנעם שטח של כ-1,200 דונם מאזור "עמק השלום" שנמצא דרומית מזרחית לעיר. על השטח הזה התכוונו לבנות אלפי יחידות דיור. כשהדבר נודע החלה באזור התארגנות ספונטנית של חבר'ה שנחרדו מהרעיון של הפיכת השטח היפיפה והמטויל הזה לגוש אחד גדול של בניינים. המאבק שהחל בפייסבוק ונמשך בהקמת "מטה המאבק", סחף אחריו רבים מתושבי האזור וזכה לתמיכה של ארגונים סביבתיים ורשויות כמו קק"ל, רשות הטבע והגנים ועוד.

ביוזמת מטה המאבק נעשו באזור אין סוף פעולות מחאה מגוונות (שעל חלקן דיווחתי כאן): הפגנות, תחנות הסברה, טיולים, מרוצים, ובעיקר נעשה מאמץ אדיר, סיזיפי לעיתים, לפרוץ מהמעגל המקומי ולהגיע לתודעה הארצית. להעביר את המסר שאסור לאבד שטח פתוח כל כך מיוחד.

בקיצור, שזה אינטרס של כולם, לא רק של תושבי האזור. במקביל התעוררו במועצה (מגידו) וכולם ביחד החלו להפעיל לחץ מאסיבי, הן על עיריית יוקנעם והן על מקבלי ההחלטות בדרג האזורי והארצי, למצוא לעיר חלופה אחרת ולעזוב את עמק השלום לנפשו. חשוב לציין שלא היה כאן מאבק בין קיבוצים ומושבים לעיר הסמוכה (למרות שהיה מי שניסה להציג זאת כך). להיפך, היה פה מאבק משותף עם רבים מתושבי יוקנעם.   

בסופו של דבר החלטות כאלה מונחות לפתחה של שרת הפנים. היא זו שחותמת על ההמלצות של הועדות הגאוגרפיות והעברת שטחים מרשות אחת לאחרת. בתקופתו של אריה דרעי כשר הפנים היה חשש גדול (ולא בלתי מוצדק) שהוא יכריע לטובת יוקנעם ובכך ייסתם הגולל על עמק השלום. אולם כיוון שהוא לא הספיק לעשות זאת ההכרעה עברה לשרת הפנים החדשה איילת שקד. בשבוע שעבר היא הגיעה כאמור עם ראשי משרדה לסיור מכריע באזור ונפגשה במקביל עם שני הצדדים. למחרת היא פרסמה פוסט בפייסבוק, בו כתבה, בין השאר, את הדברים הבאים:  

"אתמול סיירתי באזור יוקנעם ועמק השלום עם ראש עיריית יוקנעם סימון אלפסי וראש מועצת מגידו איציק חולבסקי כדי להבין לעומק בעיה שמונחת לפתחי ולהכריע גם בה. כשהגעתי לסיור קיבלו את פניי תלמידי תיכון מהאזור שהפגינו וביקשו לא לבנות בעמק השלום. והאמת הם צודקים. יש אפשרויות אחרות. אז הנה צפירת ההרגעה."

"אני לא אעביר את השטחים של עמק השלום ליוקנעם. זה אזור ייחודי ועלינו לשמור עליו… יש אפשרויות אחרות ונעבוד עליהן בזמן הקרוב, כאלה שיאפשרו גם ליוקנעם לגדול וגם לא להרוס פנינת טבע יפיפייה כמו זו. לכל מי שהשתתף במאבק על עמק השלום, אני מחזקת את ידיכם, חשוב שאדם יפגין ויביע את דעתו בנושאים הקרובים לליבו. ריגש אותי לראות כמה אכפת לכל כך הרבה אנשים מהארץ היפה שלנו וכמה כולם רוצים לשמר עליה".

הבמאי הדוקומנטרי יונתן ניר (בן הזורע, תושב רמות מנשה) שהיה בין מקימי מטה המאבק ונמנה עם לוחמיו הנחושים והבלתי נלאים, הגיב כך: "האיילות והשקדיות בעמק השלום מודות לך איילת. וגם מיליון ישראלים שמבקרים אצלנו באזור מידי שנה. יוקנעם נמצאת במרכזו של מרחב ביוספרי מוכר ע"י אונסק"ו, היא צמחה פי חמש בעשרים שנה רק על פני שטחים ירוקים בצפיפות נמוכה מאוד. יש בה אפס אחוז התחדשות עירונית ופינוי בינוי והיא רחוקה מאד ממיצוי עתודות הבנייה שלה. היא צריכה להשקיע לשם שינוי בתשתיות ובהתחדשות עירונית. נקודה. תודה לך איילת שקד."  

יש לציין שהשרה שקד קנתה את עולמה ברגע והפכה באחת ליקירת תושבי האזור, רבים מהם קיבוצניקים שבוודאי רחוקים מאוד מדעותיה הפוליטיות. כאן היא בהחלט הפתיעה לטובה וזכתה ל'תהילת עולם' של שוחרי הטבע שהכירו לה תודה. 

המאבק על עמק השלום הצליח בגדול, אולם אין זה סוף פסוק במאבק בין מועצת מגידו (ובעיקר היישובים הקרובים ליוקנעם) ועיריית יוקנעם שמתעקשת לגדול ולגדול על פני עוד ועוד שטחים. בהחלט צפויים מאבקים נוספים באזור, הפעם על שטחים אחרים.  

לסיום נציין את מי שהקימו וניהלו באופן יוצא מן הכלל את מטה המאבק שמוזכר כאן: יונתן ניר, חן מענית (כתב ופרשן משפטי של "הארץ"), אוריאל בן צבי, כרמית שפי (כולם מהזורע) ואילן הראל מיוקנעם. לא נותר לי אלא להצדיע להם.  

חסר רכיב