בן יהודה נורי (נאורה)

 בשנת 1941 עלתה לארץ במסגרת עליית הנוער. באותה קבו צת נוער היו גם דדו דוד אלעזר ( לימים רמטכ"ל – - מלחמת יום הכיפורים) איתו הדריכה בקן "השומר הצעיר" בטבעון, וחנן, לימים בן זוגה. - - -
בשנת 1944 הצטרפו לחבריהם לקבוצה הבולגרית בעין שמר. -
בשנותיה בעין שמר, עבדה נורי בגן הירק, בלול, בבית ילדים, במטבח ועוד; והיתה פעילה - - -
מאוד מ בחינה חברתית, תרבותית ופוליטית הדריכה חברות נוער, ריכזה את ועדת – -תרבות, היתה פעילה בקיבוץ הארצי במחלקות תרבות, רעיונית ונוער, מורה באולפן, - מרכזת הוועדה הפוליטית, ציר בוועידת מפ"ם, חברה בוועדת עלון ובמוס דות מר"צ, מציגה ושרה בערבי התרבות בקיבוץ, פעילה בכל מערכות הבחירות ועוד ועוד . -
לנורי וחנן נולדו שלושה בנים יחיעם   – 1946  , נמרוד  1952   ואבשלום אבשי 1956 . 

אבשי שירת כקצין בצנחנים ובשנת 1978 לאחר התקפת המחבלים על האוטובוס בכביש החוף, השתתף במבצע ליטני בלבנון. הנגמ"ש בו נסע אבשי עלה על מוקש והוא נהרג במקום.
לזכרו הוקם בעין שמר מכון הכושר "מכון אבשי" . – -
מותו של בנה הצעיר, דחף את נורי לפעילות פוליטית רחבה, ובין השאר הצטרפה עם חנן ל "פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני למען פיוס ושלום". הפורום הוקם בשנת -
1995 על ידי יצחק פרנקנטל ומונה כיום למעלה מ- - 600 משפחות. כל חברי הפורום איבדו בן משפחה כתוצאה מהסכסוך הממושך, ובפעילותם המשותפת הגיעו להבנה כי הפיוס בין האנשים ובין העמים הוא אפשרי ואף הכרחי להשגת שלום בר קיימא. את התובנות הללו מבקשים חברי הפורום להנחיל לשתי החברות, הישראלית והפלסטינית.
בשנת 1998 התקיים המפגש הראשון עם קבוצת משפחות פלסטיניות מעזה, אשר הזדהו עם הקריאה למניעת שכול ולקידום ד ו שיח, סובלנות, פיוס ושלום. בעקבות האינתיפאדה - השנייה נותק הקשר עם קבוצת המשפחות מע זה, כאשר במקביל, החל משנת 2001 החלו להצטרף לפעילות הפורום גם משפחות פלסטיניות משטחי הגדה המערבית וממזרח ירושלים.

בכתבה ב"הדף הירוק" מדצמבר 2003 , מספרת נורי על פעילותה ב"פורום" :
"אנחנו רוצים שלום כי כבר נהרגו מספיק בנים ובנות. לעזה נסענו כבר שלוש פעמים כי שבנו שלא יכול להיות שהם יגיעו אלינו ואנחנו לא ניסע אליהם. באחת הפעמים דיברתי בתור אם שכולה. בקהל ישב הרמטכ"ל הפ לסטיני ועוד בכירים מאש"ף. יצאתי מהדיון מאוד נרגשת ואחד הבכירים רץ אחרי, חיבק ונישק אותי ואמר לי: 'דיברת ופנית אלינו, לשני הצדדים, בדיוק ככה גם אני חושב'... כל הפעילות שאני עושה היא למען הבן שלי, ככה אני מנציחה אותו"...
בנוף עין שמר היתה דמותה - של נורי עם שערה הבהיר, יופיה וצחוקה המתגלגל בולטת ומיוחדת. וכך מספיד אותה עלי אלון :
"בתוך הוויית החולין
האפורה, בתוך המתח
והמחלוקות חסרות החיוך,
נורי היתה ציפור ססגונית
רבת יופי... כשנורי היתה
מציגה או שרה או מתחפשת
בפורים... שמחת החיים שלה
היתה כמו מגיפה מדב קת...
רק ביום השנה לנפילתו של
אבשי היתה מרשה לעצמה
להישבר. חדרם של נורי וחנן
היה מלא צחוק ושמחת
חיים... אם זו לא גבורה,
אינני יודע גבורה מהי" .