בראון סמדר

סמדר בראון נולדה וגדלה בעין שמר, בתם של יעקב ושולה רומנו, חברי הקיבוץ. במשך השנים הייתה לדמות אהובה ומוכרת בקהילה – אשת חינוך, יוצרת, בת משפחה מסורה וחברה קרובה לרבים.

סמדר עבדה כמורה במוסד החינוכי, והשפיעה על דורות של תלמידים וחניכים. במיוחד זכורה עבודתה עם חניכי קבוצת “דקל”, שאותם חינכה במשך ארבע שנים. עבור חניכיה היא הייתה הרבה מעבר למורה: דמות קרובה, חמה ותומכת, שידעה להעניק חיוך, ליטוף, מבט מתעניין ומילה טובה. שיחות איתה על חינוך ונוער העניקו לסובבים אותה חומר למחשבה ודרכים חדשות להסתכל על החיים.

לצד עבודתה החינוכית, סמדר הייתה אישה של אמנות ויצירה. היא אהבה תערוכות, סיורים, קרמיקה, צילום וטיולים, ותמיד הייתה בה סקרנות וצמא לעוד יצירה, לעוד מפגש ולעוד חוויה. חבריה זכרו אותה כאישה צבעונית בכל המובנים – מטופחת ומטפחת, רגישה ופתוחה, כזו שידעה לחבר בין אנשים ולקרב לבבות.

במשפחתה הייתה סמדר עמוד תווך של אהבה, רוך ואחדות. אם מסורה לשני, דביר ואדווה, רעיה לשמוליק, בת אוהבת לשולה ויעקב, ואחות גדולה שנזכרה באהבה גדולה. בדברי הפרידה שנכתבו לה חזרו שוב ושוב תחושות של חום, געגוע והכרת תודה על הבית שיצרה ועל האהבה שהעניקה.

סמדר הייתה מקור של חום, אכפתיות ואהבה לסובבים אותה. גם שנים לאחר לכתה, זכרה ממשיך ללוות את בני משפחתה, חבריה, תלמידיה וקהילת עין שמר – דרך הזיכרונות, החיוכים, השיחות, מעשי החסד והוורדים ששתלה וטיפחה סביב ביתה.

ביום השנה לפטירתה אנו זוכרים את סמדר באהבה גדולה ובגעגוע עמוק.
יהי זכרה ברוך.