אבא שלנו מתוק, אבוש,
כמו שקראתי לך בשנים האחרונות כדי להוציא ממך חיוך - המסירות שלך, היכולת שלך להצחיק את כולנו בכל יום בכל שעה, האהבה שלך שבעצם אף-פעם לא נאמרה במילים ועדיין הייתה כ ל-כך ברורה במעשים, טוב הלב, הענווה, ואולי תסביר לנו איך היית כל-כך לא ביקורתי במשפחה הכי ביקורתית שיש?!
מאמין באדם, מאמין בצדק, מאמין בטוב, ועם זאת פעלת על-פי הכלל שאם משהו יכול להשתבש הוא ישתבש. דווקא חוק השיבוש שלך פעל לטובתך, כי השקעת בתכנון וחשיבה מראש על כל הפרטים והוצאת תחת ידיך פרויקטים מופלאים.
אבא שלנו היה ילד שמש נצחי, מבחינתו "הם" היו הוותיקים, והוא - מוסדניק שתמיד חייב ללכת לאנשהו .
הומור היה הדרך שלך ליצירת קשרים, ודרכו חיברת בין כולם בכל מקום שאליו הגעת. אמרת שלום לכל מי שחלפו על פניך, גם לכלבים, ותמיד בחיוך גדול עם איזו הלצה.
השארת אחריך שובל של נשים ואנשים מחייכים.
האהבה, הגאווה וההשקעה שלך בכל הנכדות והנכדים שלך, הטבעיות שבה הכל נעשה . אנחנו רק רצינו להיות בחברתך, ואתה הרעפת מעשים טובים על כולנו בקלו ת, בלי יומרה , בכנות, בנכונות. תודה אמא שטיפלת באבא במסירות ואהבה, והתעקשת שישאר בבית בסביבת המשפחה
שכל-כך אהב ושכל-כך אוהבת אותו .
תודה אחיות שלי, מסורות ומשקיעות, שביחד איתכן הכל אפשרי. 

Thank you Anil for helping our mother to take good care of aba. We couldn’t have passed that time without your help and care. We will cherish and appreciate you always.
אבא, המבט האוהב שלך בעיניים טובות יחסר לנו, יחסר לכולנו.
יהי זכרך ברוך, אוהבות אותך כל-כך, לא יכלנו לבקש אבא טוב יותר .
הבנות שלך

סבא
כל אחד מהמשפחה הכיר אותך בדרך קצת אחרת - לחלק היית אבא, לחלק אח, לאחת מיוחדת ובת-מזל אפילו בעל, אך כולם הסתכלו עליך באותה צורה - מודל לחיקוי.
אנחנו זוכרים את הטיולים בקיבוץ – למפעל-הגומי, לבריכה או אפילו ל כולבו, ואותך בתור הסבא שתמיד יודע מה להגיד ב'לחיים' לפני ארוחת החג.
אנחנו זוכרים אותך בתור הסבא שנוסע כל שבת באופניים למרחקים אדירים.
אנחנו זוכרים שהיית מבקש מכולנו להרגיש את הגילוח שהרגע עשית ואז מבהיל אותנו .
או את הפעם ההיא ביום-הולדת של לפיד, ששיחקנו מחבואים במטע האבוקדו ואף-אחד לא מצא אותך כי הסתרת את עצמך באדמה ועלים .
אנחנו זוכרים את הערכים שהקנית לנו, לפיהם אנו פועלים בחיי היומיום: האהבה לקיבוץ, הרצון העז לעזור לאחר, החברותיות ובעיקר השמחה הטהורה שהייתה בעיניך, ששום מחשבה רעה לא יכלה לזהם אותה.
אנחנו זוכרים אותך בתור הסבא שקיבל את פנינו תמיד בחיוך, שתמיד הראה לנו אהבה.
היית מסור אלינו כמו שרק אתה יודע .
אנחנו זוכרים אותך בתור סבא שלנו, ועל כל זה אנו מודים לך וגאים שאתה הסבא שלנו .
הנכדים

אבנר שלנו , אבנר שלי ,
הזמן במחיצתך היה מיוחד ביותר עבורי. היכולת שלך להפוך מצבים מאתגרים ל- "נו מה הבעיה?!" היו מעוררי השראה.
כל מה שקיבלת בצלחת תמיד אמר ת: "יוצא מן הכלל", ושאלת אותי בשקט: "מי הכין את זה נילי?"
הזכרונות הראשונים שלי איתך, היו כשרני ואוריין שלי היו קטנים. היה לך חשוב לבוא בימי ההולדת, להתחפש לגמד ולשעשע את ילדי הגן.
אבנר, יש בך איכויות של סבא ואבא שאני אישית מעולם לא חוויתי, ואני מודה לך על הדמות המיוחדת, שהבאת לעולם, עבור ילדיי, עבורי ועבור כולנו .
היית ותהיה לא רק סבא לרני ואוריין, אלא גם דמות אב מוחשי ופעיל .
אבנר שלי, אתה דמות למופת. השקט הטוב שלך, הרצון לעזור, הצורך בשלום, הזוגיות היציבה שלך עם נילי שלנו; הם השראה שתלך איתנו לעולמי עולמים.
תודה שראית כל אחת ואחד באופן אישי, תודה שהיית יותר מסבא.
תודה שהיית ותישאר מודל עבור כולנו .
תודה על הזמן במחיצתך, ושלימדת אותי באופן אישי שאפשר לחיות במשפחה בשלום ובנועם .
אבנר יקר, עלה בדרכך החדשה, תמצא מנוחת עולמים, אנחנו מבטיחים להמשיך מכאן
בלעדיך אבל איתך .
מאור

דוד אהוב ויקר,
תמיד היה לי כיף להיות איתך, במחיצתך.
עולים לי הרבה זיכרונות וחוויות משותפות ותמונות שלך - עומד על כיסאות, מסתתר בשיחים, מחופש לבוב ספוג ולאליהו הנביא...
אני רואה אותך הולך בשביליי עין-שמר, בחדר-האוכל, בבית, הולך ומשאיר אחרייך שובל של צחוק מתגלגל ואנשים מחוייכים וממשיך בדרכך...
כמה השנים האחרונות היו אחרות ממי שהיית כשהרגשת טוב ובריא.
אתה אחד, יחיד ומיוחד - בצחוק שלך, בנתינה שלך, במוסר ובחוש הצדק שלך... באהבה למשפחה ובאהבה לאישתך.
תודה על הנוכחות שלך בחיים שלי, בחיים של אמא שלי, הקירבה אליה, העזרה התמידית והדאגה שלך. היית עוגן, קרקע יציבה בחיינו.
תמיד ישמח אותי לדעת שאתה ראית אותי ראשון לפני כולם כשנולדתי, ואני מקווה שאתה יודע כמה המשפט שלך: "את כמו הבת החמישית שלנו" היה ועדיין משמעותי עבורי.
תודה על הבית שפתחת /פתחתם בפניי, על אהבתך, זו מתנת חיים שנתת לי. תודה על מי שהיית ועל כל מה שתמשיך להיות עבורנו.
תנוח בשלום על משכבך דוד אהוב ויקר,
אוהבת, גילי.

לאבנר חברי
הלכנו ביחד 72 שנה - נפגשנו בקבוצת "שקד", עברנו למוסד-החינוכי לקבוצת "ארז" ואחר-כך ל"זית". בהמשך צבא, חיי קיבוץ, עד היום .
איך אפשר בדקות מספר להעלות סיפור חיים ארוך ועשיר כשל אבנר .
אנסה להעלות רק מספר תמונות מהפאזל הנרחב של חייו ועשייתו :
יחד בנינו טיסנים במוסד-החינוכי בחוג לתעופה בהדרכת אלישע שמרי.
כמוסדניקים עבדנו במטע הבננות ליד שדה התעופה. כחובבי תעופה, כאשר נחת מטוס ריסוס, מיד רצנו למסלול לראותו ומיכקה מצקין הרכז צעק עלינו: "מה אתם מפסיקים את העבודה? "
בצה"ל שרת אבנר בצנחנים, ומסיבות רפואיות עבר לגדנ"ע שם זכה בזכייה הגדולה ביותר - פגש את נילי וביחד הקימו משפחה לתפארת .
הוא עבד בלול, מילא תפקידים רבים בקיבוץ ובהמשך הצטרף לצוות מפעל-הגומי. בתחילה עבד בייצור, בהמשך ניהל את מחלקת הצינורות, ואחר-כך ניהל את מחלקת אבטחת איכות, והוביל את
המפעל לקבלת אישור מערכת האיכות לעמידה בתקני ה- ISO9000 .
הוא הצטיין בקשר אישי וקרוב עם עובדי רצפת הי יצור, וכאשר עובד גילה יוזמה ואחריות, דאג אישית
להביא לו חבילת שוקולד .
שנים רבות היה דמות מרכזית בחיי התרבות של הקיבוץ. בפועל היה ראש צוות חגים. היה לו כישרון
בימתי בולט. לא היה חג בו לא היה בצורה כזו או אחרת בארגון ו\או על הבמה. כישרונו זה בא לביטוי
בין השאר בחברות בלהקת "החרגולים". הוא כיכב בתפקידים מרכזיים בסרטיו של יגאל תיבו ן:
"בעקבות התרנגולות", במערבון "המבוקשים" ועוד .
היה בעל חוש הומור ואי-אפשר היה להיפרד ממנו ללא בדיחה. ועדיין זכור איך ארגן את המתיחה של
ביקור ליז טיילור בעין-שמר. ז'קי, יעקב רומנו, מאוד התרגש .
הוא ידע להתבדח גם על עצמו, ובהומור רב סיפר איך כילד, מלכה אימו ניסתה ללמד אותו חשבון .
לפני שנים הוא הנחה מסיבת חתונה של אחד מהזוגות בקיבוץ, והכלה, לא עלינו, הייתה קצת מעוברת.
לפתע נשמע בקהל קול חזק של בכי תינוק. אבנר בשליפה העיר: "להביא תינוק לחתונה, זה רמז שקוף
מידי"...
בנוסף לכל אלו היה "בעל צדקה". בהתנדבות ובצנעה, חלקה בסתר, טיפל ותמך בכאלו שנזקקו לכך .
השנים האחרונות לא היטיבו עמו, אך יחד עם נילי התמודדתם בגבורה עם מחלתו .
כשסיימתי את העבודה במפעל, הוא כתב לי ברכה חמה בכתב ידו, שלא היה כל-כך ברור. הוא סיים
בהערה שאולי לא אצליח להבין את כל הכתוב, אבל בטח אבין את הכוונה. ואכן הבנתי .
אבנר, אני בטוח שיתקיים בך את שחברך עלי אלון כתב בקדיש עין-שמר, ואדמת עין-שמר תקבל
ותאסוף אותך אליה באהבה . יהי זכרך ברוך, תהא נשמתך צרורה בצרור החיים .
הלכת לי חבר, תחסר לי מאוד, אורי ליס