מגן הילדים אל הארכיון: המורשת החינוכית של חלי זוהר
חלי זוהר, גננת גן "אורן", היא דמות שהקהילה בעין שמר לא רק מכירה — אלא אוהבת בכל הלב.
עכשיו, כשהדפים שהביאה לארכיון נפרשים על השולחן, הם הופכים לעדות חיה לדמותה: גננת עם לב גדול, חוש אנושי נדיר, רגישות עמוקה, ומקצועיות שמורגשת בכל שורה ושורה.
המסמכים חושפים גן שנבנה מתוך מחשבה חינוכית רחבה, אבל לא פחות מכך — מתוך נשמה.
גן שבו הילדים גדלים דרך ידיים, רגליים, אדמה וסיפור. גן שמלווה את הילדים במסע של עונות וחגים, מעבודת אדמה ועד טאבון מבוץ, מביקור ברפת ועד טיול קצר בחורשה.
הכל עטוף באהבה ובסבלנות, כפי שהקהילה מכירה את חלי.
הקשר של חלי להורים היה טבעי וישיר. היא חשבה עליהם כשותפים מלאים, לא כמלווי בוקר. היא 
הזמינה אותם לבנות סוכה, להכין אוזני המן עם הסבים והסבתות, לצאת לטיולי משפחות, לשלוח ברכות ל"תיבת הברכות" בראש השנה. כל משפחה ידעה שהיא חלק מהגן, וחלי ידעה לשלב את כולם במרחב שבו כל ילד מרגיש חשוב ורואה את עצמו כחלק מסיפור רחב יותר.
הזמינה אותם לבנות סוכה, להכין אוזני המן עם הסבים והסבתות, לצאת לטיולי משפחות, לשלוח ברכות ל"תיבת הברכות" בראש השנה. כל משפחה ידעה שהיא חלק מהגן, וחלי ידעה לשלב את כולם במרחב שבו כל ילד מרגיש חשוב ורואה את עצמו כחלק מסיפור רחב יותר.
מתוך הדפים שהביאה לתיעוד, בולטים במיוחד קטעים שמגלים את צדדיה הרגשיים העמוקים ביותר. באחד מהרגעים הקשים בתולדות הגן, כאשר משפחה של אחד מילדי הגן נפגעה בתאונת דרכים קשה, חלי כתבה להורים בטון מרגיע. היא עדכנה על מצב הילדים, הדריכה כיצד לדבר איתם בבית תוך התייעצות עם הפסיכולוגית וגורמים תומכים מקצועיים.
גם בימי מלחמת לבנון השנייה ניכר כוחה של חלי להחזיק מרחב יציב. היא כתבה על הקושי של אותם ימים, על הקשר עם גורמי הביטחון, על הכנת המקלטים ועל החשיבות של שמירה על שגרה כדי להרגיע את הילדים. היה לה כישרון להפוך תקופה מפחידה למרחב שבו הילדים יכולים להמשיך לשחק, ליצור, לצחוק — ולהרגיש בטוחים.
לצד המשברים, ישנם גם דפים שבהם היא מעניקה תודה גדולה. מכתב מרגש שכתבה למנחת תוכנית "סיפור מחזור" מלא בהערכה ובפרגון. היא תיארה כיצד הילדים צללו לעולם המיחזור, איך חיבקו את התוכן ואיך אפילו ההורים התרגשו מהשינוי בבית. חלי ידעה לזהות לב טוב ויכולת חינוכית אמיתית — ולומר תודה.
גם בנושאים יומיומיים פעלו הרגישות והחוכמה שלה. במכתב על פרידה בבוקר היא מזכירה להורים לא לטשטש את הרגע, לתת לילד להתמודד, ולהיות בטוחים שהצוות ילווה אותו עד שירגע. כשהחלה לעבוד עם הילדים על הנושא "אני יחיד ומיוחד", היא כתבה על כמה משמעותי לתת לכל ילד
מקום לדבר על עצמו, על שמו, על מה שהוא אוהב — ולחזק את זהותו.
המכתבים של חלי אינם ניהול טכני של גן. הם מפת נשימה של חינוך אנושי במיטבו. גננת שמצליחה לעבור בין הדרכה להורים לבין תמיכה רגשית עמוקה, בין חוויות לימודיות מרתקות לבין ניהול משברים, וכל זה מתוך צניעות ומסירות אמיתית.
ועכשיו, כשהדפים הללו שמורים בארכיון עין שמר, ברור שהם משמרים הרבה יותר מזיכרונות של פעילויות וימי חג. הם משמרים את הדרך של חלי — דרך שבנתה קהילה שלמה, חיבקה וליוותה מאות ילדים אל החיים ובכך הותירה אחריה שובל של חום ואהבה.
זהו סיפור של גננת שהייתה תמיד שם, בשקט שלה ובהקשבה, וביכולת לראות כל ילד באמת.
גננת לדוגמא!
ההיכרות שלי עם חלי החלה שנים רבות לפני שהפכה לגננת.היכרות מכיתה י' כשקן מבואות עירון התארחו אצלינו בקן חולון.וכשלמדתי באורנים הייתי עושה היסתכלויות בגן אורן בעין שמר.שם זכיתי להכיר את חלי גם בצד החינוכי.ימי ההסתכלות היו מענינים ולמדתי ממנה המון!לימים הפכתי לגננת והיינו עושים מפגשי גנים במענית ובעין שמר.מאוחר יותר ניפגשנו במקהלה ושם ניפגשתי בגננת בעלת קול הזמיר.אנחנו ביחד כבר 55שנים במקביל....חתונות לידות ילדים בני אותו גיל בעלים מאותה קבוצה לימודים מקהלה ועוד היד נטויה.