ראשית הכדור-עף בעין שמר | מתוך עלון המשק 17.2.84
את משחק "כדור-עף" הביאו לקיבוץ אנשי "שומריה" עם עלייתם ארצה (1929-30).
המשחק חדר לפולין בהתחלת שנות העשרים. ראשיתו בבתי-הספר הפולניים ויותר מאוחר גם באגודות הספורט.
יש לציין, כי באותם הימים החינוך הגופני לא עמד על הגובה ושעורי ההתעמלות רמתם דמתה לשיעורי ציור וזמרה.
ברחוב שלט כדורגל ובתוכנו "הספורטאים" העדיפו את פעילות הקן על הצטרפות לאגודת ספורטיבית.
בשלבים הראשונים המשחק היה סטטי, ללא חילופים, ללא הגבלת בהעברת הכדור, בהשתתפות 8 אישים בכל קבוצה ובשפוט "ליברלי". המשחק בתנאים הנ"ל התחבב על הנוער בשוה"צ והיווה חלק מפעילות ספורטיבית במושבות הקיץ.
לאימונים מסודרים לא הגענו אף פעם. לרכז את ה"חבר'ה" ב"קומפלט" זו הייתה משימה בלתי-אפשרית. קודם כל, היינו עייפים, ונוסף לכך – באותם הימים היינו רווקים, או בעלי משפחות טריים, וזה חייב ...
לעומת זאת, במשך השבוע עשינו "תרגילי כושר": מי בעזרת טוריה בפרדס, ומי בסחיבת דליי בטון בקבוצת בנין; ובגמר יום העבודה לעיתים קרובות היה לייבל, הנהג הראשון, מגייס אותנו לפרוק "הפורד", שהיה חוזר מאוחר ובתוכו שקים של 100 ק"ג, כמקובל אז.
לחיזוק שרירי הרגליים ערכנו צעדות ארוכות, פעמיים ביום, למקומות העבודה – בכרכור, בפרדס-חנה וגוש תל-אלון, וזה בתוך חולות עמוקים. ובכל-זאת, ולמרות הכל, היתה לנו קבוצת כדור-עף.
כתלבושת ייצוג בתחרותיות שימשו לנו בגדי שבת מגוונים: מכנסיים קצרים וארוכים, נעלי-עבודה, סנדלים (והיו ששיחקו יחפים). וכאשר התחממנו, נשארנו בגופיות ולפעמים בתחתוני טריקו אפורים שלושת-רבעי...
שיחקנו נגד קבוצות שהתארגנו בסביבה, כגון: מענית (אז כרכור), בחדרה במגרש הקיבוצים (כיום משרד החקלאות) נגד האמריקנים (עין-השופט) ומעברות.
בעיית הנסיעה לחדרה הכבידה, ולא תמיד הצלחנו להגיע, על הסעה ב"פורד" לא חלמנו. על "שחיתות" מעין זו לא היינו מסוגלים לחשוב; והעגלונים בקיבוץ שמרו על "מנוחת-שבת" קפדנית של בהמותיהם וללא צורך בהתערבות הרבנים.
קבוצתנו התחזקה עם עלייתו של קורט (1934). הוא היה צעיר ובעל כושר ספורטיבי מעולה, ובעל ידע ונסיון במשחק כדור-עף. הצטיין במיוחד במה שהיה חסר לאחרים – ניידות וקבלת כדורים בעורף. הופעתו אפשרה לנו להציב מנחית בכל שורה ובסה"כ התקדמנו.
מסתבר, ששמנו הלך לפנינו, ולא פעם בשבתות צצו "בין החומות" שחקנים אלמונים וטובים, אשר חשקה נפשם לשחק כדור-עף. היו אלה פועלים צעירים, עולים חדשים שנקלעו מבודדים במושבות השומרון.
ובאשר לתוצאות המשחקים: כללית, לקבוצות צעירות בגיל, הייתה עדיפות, פרט ל"משמרות", שהיינו מנצחים אותם בקלות, כל היתר היו מתחרים שקולים. אף קבוצה לא הגיעה לשישייה מגובשת ואחידה.
השינוי ברמת המשחק חל עם הופעת הבולגרים (כיום מסילות). אלה לא התרגשו מההפגזות שלנו, שעד אז היו רובם ללא-מענה, ובזריזות חתולית היו מקבלים כל כדור. ה"סרבים" שלהם היו מתוחכמים ובעזרתם עשו שמות. למזלנו, הם היו נמוכים ולא הצליחו לחסום אותנו; וגם הם לא היו מסוגלים להרכיב קבוצה אחידה, ואנו ניצלנו את "הניצבים" בתוכם ופגענו בהם ללא רחם. בולגרים מצוינים וגבוהים שיחקו בקבוצת מעברות.
בנבחרת שיחקו: קז'יק (קלמן), אשר עשה הסבה מקצועית מכדורגל בחו"ל, אנטול (אלימלך), יודל, איזיק, בניו, יצחק בן-אברהם, קובה, קורט, איגנץ ועוד אחרים בהתאם לצורך.
וההמשך קורות הכדור-עף בעין-שמר, הרי הם כתובים בעלוננו, ובעבודת הדוקטורט של מנו אלון.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!