סגולי מיה

כתמה זמיר 

יהודית ועוזי, שולחת לכם חיבוק גדול לקראת יום הזיכרון שבפתח,

מיה שלכם האהובה, טובת הלב, מלאת שמחת חיים, חברה טובה.

אני רוצה לספר לכם שמיה מופיעה אצלי בחלומות פעמים רבות,  

והיא חיה והיא חלק מהעולם שלי ומחיי היומיום שלי.

היא מלווה אותי ,נותנת לי עצות ועוזרת לי ברגעים הקשים.

מיה ואני בילדות היינו חברות טובות,

 שיחקנו הרבה יחד וחווינו חויות ילדות רבות .

במהלך השנים הקשר נהיה קצת יותר מרוחק,

 אבל המשהו המיוחד ההוא במיה ממשיך ללוות אותי עד היום.

מיה ואני לא נפרדנו ,וגם חוויות בהווה ובעתיד אנחנו עוברות יחדיו.

מיה נותנת לי כוח היא החברה שתמיד איתי.

מורן בצר.

שלושים שנה....לא נתפס...בשנים האלו שחולפות,

עולה בי מפעם לפעם ומבלי תכנון מראש,

תמונה של מיה בראש: פעם צחוקים ,ופעם זה הכישרון בשפות או בריקוד,

פעם זה בדברים שחווינו בילדות כשאיזו תמונה מופיעה מהעבר,

ופעם רגעים שחלקנו שתינו בלילות ללא שינה בבלקון או בבית הביטחון הישן.

תמיד כשאת עולה בראשי וזה קורה הרבה, עוטפת אותי צמרמורת :

כמה את חסרה, כמה אנחנו לא שלמים בלעדיך, כמה הזיכרון כל כך חי.

מיה חברתי ובת קבוצתי , לנצח את שומרת אותנו בני 20 בזיכרונות.

לעד תהיי חלק ממני, לעולם לא אשכח.

אפרת מרקם

מיה, אחות שלי בלב

ילדות משותפת, מאותה "שישיה",

כמה אהבתי לבוא לבית הוריך,

לקרוא ביחד עיתוני "לאשה"

את חסרה לי מאוד בנוף ילדותי, אך בליבי את תמיד:

שמורה, מוגנת ועטופה בהמון אור וטוב.

רקפת  לסטון

בגן , עץ אגוז

מלבלב בפריחה של אביב :

גדול וחזק העץ, אך ניכרים בו הזמן והגיל.

ככל שנה , נותן פירותיו ומצמיח ענפיו,

אך חדי עין ישימו לב, כי ענף אחד נגדע בסערה.

וחדי הלב, יחושו בכאב הזיכרון והגעגוע הזורם בענפיו.