מינה באה מבית דתי , שבע אחיות הן היו ארבע עלו ארצה ושלוש מתו בשואה. היינדה אחותה הבכורה נישאה לאלכסנדר פרל ונשארה בירושלים , אחותה שרה נישאה לבנימין פייבוש והתגוררה ברחובות, אחותה הצעירה רחל נישאה למשה ברמן והתגוררה עד פטירתה בקיבוץ גת.
 להוריה האחיות הייתה חנות לקמעונות גרעינים בסקולה. ועיקר פרנסתם הייתה ממכירת גרעינים בסיטונות לגויים.
בהיותה בת 17 היא עזבה את הבית ועברה לעבוד בלבוב בהנהלת חשבונות בחברת טכסטיל גדולה עם ענפים באירופה כולה.

 הזוג הצעיר שמואל ומינה נישאו בעיר לבוב שבגליציה- פולניה ,במחצית דצמבר 1934, ושבועות אחדים לאחר מכן הם עולים ארצה  באוניה מקונסטנצה שברומניה לחיפה, ב-17  לפברואר 1935  הם מגיעים ארצה ישירות לקיבוץ.

המעבר מחיי עיר לחיי שיתוף הייתה טראומתית, וינה מרבה גם היום אחרי כל כך הרבה שנים לדבר על כך, מינה עובדת בתחילה כמטפלת ילדים,  לאחר מכן  בצוות עובדי הצאן,  כ 4 שנים עבדה  בחליבה, עשיית גבינה , (גבינת הברינזה הביתית הייתה שם דבר), ולאחר מכן, הטיפול בצמר הגז - הטיפול כלל ניקיון שזירה וצביעה, (חברות  הקיבוץ סרגו לחלוצים מהצמר הצבעוני שלה סוודרים לתפארת).
ב 1940 נולד בנם יואב שועלי הבן ה-50 בקיבוץ, שלימים עוזב את הקיבוץ לגבעתיים (1968) עם רעייתו טלילה ושני בניו יובל ז"ל וג'וני, יואב הבן הנו צייר מקצועי בין לאומי.
לאחר פטירתם של טלילה ויובל  הכיר יואב את הגר לבית בלום מקיבוץ מכברי שילדה לו את דניאל.

10 שנים חייתה מינה בקיבוץ עד 1945, התנאים היו קשים ומינה מחליטה לעזוב, עבודתה הראשונה הייתה בחיפה בטיפול בילדים  ומשם ללימודי אחות בבית חולים בירושלים (1946), והשתלמות  מעשית בית החולים "העמק" בעפולה.
ב 1956 החלה לעבוד כאחות בבית החולים ביילנסון במחלקת הילדים,  עד  ליציאתה לגמלאות ב1971 ,מינה חיה והתגוררה ברמת גן עד פטירתה בגיל 106 שנים -מינה נפטרה באוגוסט 2016.