עידן הקונספירציות

הרבה זמן, אבל ביתר שאת מאז שהקורונה הגיעה אלינו, אני תוהה בקשר לקונספירציות שמלוות אותנו. 

מה מזין אותם? 

   מה גורם לכל כך הרבה אנשים טובים וחכמים להאמין בהם? 

      מה כל כך מושך בהם?

          למה כל כך הרבה אנשים רציונלים חכמים ופיקחים הופכים למאמינים
            בכל כך הרבה קונספירציות? 

(גילוי נאות - חלק מהאנשים האהובים עלי מאמינים בקונספירציות מסוגים שונים - נגד חיסונים. 5G. חייזרים. הקורונה הינה מזימה של ...).

לכאורה, אז מה?
לכל אחד מותר לאמץ "שיגעון" כל עוד איננו מזיק לאחרים.
אז כאן בדיוק מתחילה הבעיה.
חלק מהתיאוריות הללו אינן מזיקות בעליל…
כאשר מישהו מאמין שהעולם שטוח.    

או שאנשים לא נחתו על הירח .

והאמונה שה5G מפיל ציפורים מהשמים.

ביל גייטס הנדס את הקורונה ורוצה להחדיר לגוף של כולם  צ'יפים(טוב, זה אולי כן יכול להזיק).

אז סבבה... באמת.
אין סיבה לנסות לשכנע מישהו באמת המדעית, באמת, איש באמונתו יחיה.

אבל התמונה משתנה כאשר מדברים על חיסונים , בעצם על התנגדות לחיסונים.

במקרה הזה ילדים ואנשים חולים ומתים בגלל זה, ועוד יותר ימותו עם הגל העכור של חוסר אמון במדע ימשיך ו / או יגבר. 

דרך אגב - ארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתנגדות לחיסונים כאחד מעשרת הסיכונים הבריאותיים הגדולים על בריאות הציבור בעולם. 

במאמר הזה אינני מנסה לשכנע באי נכונות של תיאוריות אלו או אחרות (יש אחרים שעושים את זה טוב יותר), אלא לנסות לענות על השאלה ששאלתי -
מה מקור המשיכה לתיאוריות הללו ולמה ישנם היום הרבה יותר מאמינים בתיאוריות קונספירציה מאשר לפני 20 שנה .

         לפני זמן מה קניתי לי במתנה  את הספר  "לחשוב מהר לחשוב לאט"   של פרופסור דניאל כהנמן.

      בגלל ש- MagicLeap  ישראל צומצמה מאוד וגם אני הלכתי הביתה בעקבות הצמצומים, יש לי סוף סוף זמן לקרוא אותו (כיף להיות מובטל - נכון?)

       דניאל כהנמן הוא  ישראלי זוכה פרס נובל לכלכלה בזכות עבודתו פורצת הדרך בפסיכולוגיה שנתנה תשובות והסברים לתהליכים של שיפוט וקבלת החלטות. 

ספר שבאופן מפתיע קל מאוד לקריאה ומאוד מאוד מומלץ לקריאה. 

ספר שמסביר למה אנשים מחליטים באופן עקבי החלטות שגויות.

     אחד הדברים שדניאל כהנמן מדבר עליהם בספר הינו הטיות וטעויות שיטתיות שאנשים עושים. טעויות שיטתיות אלו קרויות הטיות. 

הבנה של הטיות אלו מקלה עלינו לצפות ויותר חשוב להבין ...אולי למנוע טעויות שאנחנו עושים.

     עוד מונח המוזכר בספר הינו "היוריסטיקה".

        משמעות הביטוי הינו גישה לפתרון בעיות כאשר אין לנו יכולת לפתור אותה בצורה מושכלת או שאין בידינו מספיק מידע/ידע על מנת לפתור את אותה בעיה בצורה מושכלת. צורה זו של פתרון בעיות ע"י הפעלת אינטואיציה, נפוצה ומאפשרת לנו פתרון בעיות והסקת מסקנות מהירים, אבל עלולה לגרום (ואכן גורמת) לטעויות רבות.

   הספר מדבר על עוד הרבה דברים מעניינים מאוד. אני מתרכז בחלק קטן ממנו, בחלק המדבר על הטיות שיטתיות, על היוריסטיות הגורמות לנו להסיק מסקנות שגויות.

דוגמא להטיה נפוצה היינה הערכת מרחקים. אנחנו אומדים מרחק לפי גודל (דגם קטן יותר הוא רחוק יותר) לפי מידת הבהירות של הדגם (דגם מטושטש נראה לנו רחוק יותר מדגם ברור). קל להבין טעויות הנובעות מאי ידיעת הגודל האמתי של הדגם ומאי ידיעת הבהירות של האוויר (ביום עם אוויר לא צלול נחשוב שהדגם מרוחק יותר).

הטיה נוספת - וזוהי ההטיה הרלוונטית למאמר הזה היינה "הטיית הזמינות"   או "היוריסטיקת הזמינות".

מה המשמעות של ההטיה הזו?
כאשר אנו רוצים להסיק מסקנה על הסיכוי שאירוע מסוים יקרה ואין לנו מידע לגביו, אנו נחליט לפי מידע שיש לנו ושקל "לשלוף אותו" מהזיכרון שלנו, גם אם הוא לא ממש רלוונטי. שוב , אנו בוחרים את המידע "הזמין" לנו גם אם הוא לא ממש רלוונטי ולא ממש נותן את התשובה האמיתית הקשורה לשאלה שנשאלנו.

דוגמה להטיה כזו: מי בוגד יותר בנשים שלהם שחקני קולנוע ופוליטיקאים או רוקחים?

רובנו נענה "שחקני קולנוע ופוליטיקאים כמובן".
    נוכל לתת לזה הסברים טובים והגיוניים.
    אבל האמת שאין לנו מושג.
התשובה שנתנו נובעת מהעובדה שכאשר שחקן קולנוע או פוליטיקאי בוגד באשתו (ונתפס) כותבים על זה בעיתונים ומדברים על זה בפייסבוק ובטלוויזיה...הקיצר, מידע ההופך ויראלי במדיה עם סיכוי הפצה ויראלי להמונים... כלומר אז כולנו נדע על כך... ובמהירות.
ידיעה כזאת תופץ עם תמונות, סרטי וידאו , קטעים פיקנטיים, רכילויות וגרסאות שונות הנערמות  בזיכרון הקולקטיבי עם התקדמות ההפצה במדיה, ולכן ...יש סיכוי שנזכור את האירוע עוד זמן רב.
      אם רוקח בוגד באשתו ונתפס...טוב... את מי זה מעניין חוץ מאשר אותו, את אשתו       ואולי את השכנים?
שוב - התשובות שאנו נותנים ואשר מייצגות את האמונות שלנו תלויות בקלות שבה אנו יכולים  לשלוף תשובות מהזיכרון שלנו. ז"א כמה התשובות/מידע  זמין לנו.

אז עד כה ציטטתי אחרים … כך שהסיכוי לטעויות (מחוץ לטעויות כתיב) היינו קטן. 

    כעת אני מתחיל  לכתוב את המסקנות שלי, כך שהאפשרות לשגיאות גודלת.
בסדר... לוקח את הסיכון... מותר לי לטעות, נכון??
אשמח לשמוע הערות והארות.

    טוב. מה השתנה בעשרים שנים האחרונות שגרם לתפוצה הגדולה של  הקונספירציות,    צמיחה במספר הקונספירציות ובמספר האנשים שמאמינים בהם?.

     עד לפני כעשרים שנה כשרצינו לקבל מידע רובנו פתחנו אנציקלופדיה או עיתון כדיי  לקבל מידע. 

     האנציקלופדיה העברית למשל - העורך שלה היה ישעיהו ליבוביץ. כך שרוב הסיכוים שהמידע שהיה בה היא נכון.

רוב העיתונים - בעיקר החלקים המדעיים שבהם. עברו עריכה קפדנית. כך שרוב הסיכויים  שהעובדות שקראנו בהם היו נכונות.

     ב20 שנה האחרונות החלה  הצמיחה הגדולה של האינטרנט, ובפרט צמיחה של המדיה החברתית פייסבוק. אינסטגרם (שייכת לפייסבוק), וואטסאפ (שייכת לפיסבוק) ודומיהם.

כיום רוב המידע שאנשים מגיע מהמדיה החברתית. כאשר מישהו רוצה לקבל מידע - למשל, לחסן את הילד שלי או לא לחסן אותו. רוב הסיכויים שרוב המידע שידוע לו על חיסונים ועל הסכנות הנובעות מחיסונים מגיע מהמדיה החברתית שבה הוא פעיל - וברוב המקרים מפייסבוק.

אם הוא רוצה לבדוק יותר לעומק את הנושא היכן הוא יעשה את הבדיקה - שוב, בפייסבוק.

     מה הבעיה אם זה?

         רוב הכתבות שקופצות לנו הינם כתבות שליליות. אין הרבה כתבות שבהם כתוב  "איזה מזל שיש לנו חיסונים וילדים לא מתים ממחלות ילדות"  אלא כתבות על אוטיזם שנגרם בגלל החיסון המשולש והכספית שיש בתוכו (הרבה שנים שאין כספית בחיסונים והכמות שהייתה בו לא מזיקה אבל זה לא מעניין ).על חברות התרופות תאוות הבצע המוכנות להרעיל אותנו (נכון שהם תאבות בצע -אבל להרעיל אותנו בכוונה זה ממש לא כלכלי). כתבות מסוג "150 רופאים המתנגדים לחיסונים"(חצי מיליון הרופאים שממליצים מאוד להתחסן לא ממש כותבים בפייסבוק) וכתבות מסוג - "אני אישית מכיר מישהו שמשהו נורא קרה לו אחרי חיסון".  

         כאשר  מסתכלים על המציאות קשה לא לראות שחיסונים פשוט עובדים אבל בהחלט אפשר להבין את מי שנבהל מהתעמולה ומעובדות סלקטיביות המופצות ברשת.

        חשוב לי להגיד שוב: אני ממש לא חושב שמי שמסתייג מחיסונים הוא רע, טיפש או חסר היגיון., זה מאוד הגיוני להיבהל לנוכח מידע מפחיד שראיתי בפייסבוק  . כספית, אלומיניום  אוטיזם ועוד..... 

      יתכן  גם שמי שמספק את המידע המפחיד הנ״ל גם הוא עם כוונות טובות. הבעיה היא רק שהמידע הזה מוטעה ומטעה, ולפיכך ההפחדות מבוססות למרבה הצער על אינפורמציה שגויה ומוטה. 

      חשוב רק להבין שיש מקורות מידע אמינים יותר,  כמו אימונולוגים, המתמחים בתחום.  רופאים מהתחום של בריאות הציבור.  ויש מקורות אמינים פחות - אנשים שמפיצים סרטונים ביוטיוב  בלוגרים וסתם אנשים שכותבים פוסטים בפייסבוק (כמוני ). 

 הבעיה הגדולה הינה במידע שלפיו אנו מחליטים החלטות חשובות בחיים לנו.  

         האם להתחסן נגד שפעת ונגד הקורונה (מתי סוף סוף יהיה  חיסון!! ) כפי שרוב המומחים לבריאות הציבור ממליצים או לא להתחסן,  כפי שרוב הכותבים בפייסבוק ממליצים.             

        האם לחסן את הילדים שלנו בחיסון המשולש - כמו שכול המומחים לבריאות הציבור ממליצים.  או לא לחסן - כמו שרוב הפוסטים בפייסבוק ממליצים (סכנת אוטיזם) .

       כמובן שאותה "הטיית הזמינות" נכונה לגבי תיאוריות הקונספירציה האחרות.     לא נמצא הרבה כתבות בפייסבוק המספרות לנו שכדור הארץ עגול. אבל על כדור הארץ השטוח - סליחה, הארץ השטוחה, אפשר למצוא לא מעט מאמרים. 

    אם נחזור לשאלה אתה התחלנו את הדיון  - למה יש יותר קונספירציות?  נראה לי ש "הטיית הזמינות", הינה התשובה.  אנחנו מחליטים לפי המידע הזמין לנו. וזהו המידע הזמין לנו ברשת, בעיקר ברשתות החברתיות (בעיקר פייסבוק ). וזוהי בהחלט/בוודאי  צורה לא חכמה לקבל החלטות חשובות.

דני אבנר