קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

מעשה ביונה פולניה / ניבי מרקם

מקובל לחשוב את היונה לסמל השלום ובייחוד יונה לבנה. יונה לבנה היא סמל לשלום עוד מימי נוח הצדיק , כן כן אותו שבנה תיבה בזמן מבול ואסף אל התיבה זוגות זוגות מקטן ועד גדול, את כל בעלי החיים שוכני היבשה וכך בשעת המבול הגדול כאשר חוטאים  מבין האנשים טבעו והחי והעוף שאיני יודע מה היה חטאם, גם הם טבעו ורק הצדיקים בני משפחת נוח ובעלי המזל מן החיות שנאספו אף הם ניצלו מהמבול הנורא וכאשר ירדו פני המים שלח נוח את היונה הצחורה פעם ועוד פעם ופעם נוספת וכשהיונה לא חזרה ידע נוח שירדו המים ואפשר לצאת ליבשה ומאז ועד היום מסמלת היונה את השלום.

ישנם אלפי סוגים של יונים, יש יונים "בלדי" רגילות כפריות, אלה שרואים אותן בלהקות גדולות על גגות הרפתות, יש יוני בר, ויוני סלע, ויוני אריה, יוני סנונית, יונים טווסיות, יונים מתהפכות, יונה מלטזית בעלת רגליים גבוהות, יוני דואר ועוד ועוד. וישנן גם יונים פולניות.

יונה פולניה צבע גופה חום או שחור, כנפיה לבנות וסביב עיניה עיגול אדום. יונה הנחשבת בקרב מגדלי יונים כיונה פשוטה שערכה בשוק היונים נמוך. אכן כך התייחסתי גם אני אל היונה הפולניה עד שקרה המעשה שברצוני לספר לכם עתה.

מקובל בקיבוצנו שכל חג וכל חתונה וכל אירוע מפריחים יונים למען השלום בחג חנוכה לפני הדלקת המשואות בשעות הערב מפריחים יונים והקהל נהנה שעה שהיונים האומללות נאחזות בשארית גבורתן הפורחת בענפי עץ על גג מבנה מצפות לבוקר בחרדה ושבות אל בסיסן בפינת החי.

אפילו בפורים הפריחו פעם יונים אך בפורים בעיקר אוכלים את היונים שניצודות על גגות הרפתות ע"י ציידים חובבי בשר צייד.

בטיול ט"ו בשבט הפריחו שתי יוני דואר לבנות, פתק קטן מחובר לרגל אחת מהן ועליו כתוב "יחי השלום" והיונים נעלמו ולא שבו עד היום.

בפסח הפריחו להקה גדולה של יונים לבנות למען השלום. גם בחתונות נוהגים מדי פעם לעשות שימוש ביונים צחורות ובוודאי בחג הביכורים. מאז ומתמיד באים רכזי המסיבות והחגים אלי,  רכז פינת החי של הקיבוץ ומבקשים יונים להפרחה כמובן שאין באפשרותי לסרב הרי למען השלום אעשה הכל והיונים בפינת החי הולכות ופוחתות.

 

עד שיום אחד בחג השבועות האחרון לא נותרו כמעט יונים בפינת החי מלבד להקה

יפה של יונים פולניות נחמדות ויפהפיות. הנה הגיע החג והילדים לכדו זוג יונים פולניות, הכניסון לכלוב קטן וחשוך ונשאו את הכלוב על כתפיים לטקס חג הביכורים. שיירה ארוכה של טרקטורים רתומים לעגלות גדושות ילדים חברים ואורחים עד אפס מקום הכל בבגדי חג דגלים מתנופפים ברוח. העגלות והטרקטורים מקושטים בשלל פרחים וירק. והשיירה הצבעונית  הזאת מגיעה לשדות הרחוקים והטקס מתנהל על פי המסורת והנה בא תור הפרחת היונים והילדים עולים לבמה וקוראים: עופי יונה הביאי לנו שלום ומפריחים את זוג היונים הפולניות לאוויר. היונים הפולניות הללו שכנפיהן קפאו והתאבנו מחוסר תנועה אינן מצליחות להמריא לגובה אלא נוחתות לרגלי הבמה ובבהלה רבה תוך ניתורים ותעופות קצרות חומקות מילדים קטנים המנסים ליירט אותן.

הסתכלתי אל יוני הפולניות וחשבתי בליבי שזה סופן. אין ספק שבלילה יבוא טורף: תן או נימיה ויטרפו את היונים האומללות. הגיע הערב, הלילה ירד, והיונים לא יכלו להתרומם למעוף ונשארו בשדה השלף. רועדות מפחד לשמע קולות התנים המתקרבים ורחשי חיות הטרף האחרות המחפשות את מזונן בשדה. באור בוקר ראשון החלו הפולניות באימוני תעופה. להקה של תורי צווארון ותורים מצויים נחתה בשדה בשמחה ועליזות תוך שהן מנקרות את גרגירי החיטה הפזורים בשפע בשדה. הפולניות שלנו מילאו את זפקיהן אך ברגע שניסו להתקרב אל להקת התורים נידחו על-ידי התורים בנקירות ומכות כנף. לפתע  נחרדה להקת התורים ובבת אחת המריאו כולן לאוויר, הפחד והאימה שלח גם את הפולניות לתעופה מהירה וחומקנית סנטימטרים ספורים הפרידו בינן לבין עורב אפור תוקפני ופוגע עכשיו נעמדו על חוט החשמל כשהן מטות ראשיהן לצדדים  במהירות צופות, חרדות אל סכנה אפשרית.

עברו ימים, עבר שבוע, היונים הפולניות לא חזרו אל פינת החי ואני חשבתי בליבי: חבל עליהן על זוג יונים פולניות שמתו כך בחג השבועות.

יום אחד נסעתי לרפת לקחת חלב עבור עגל צעיר שקיבלנו לפינת החי. אני מתקרב למכון החליבה ורואה על גג המכון: לא תאמינו! יונה פולניה עומדת ומביטה בי כבמכר ישן. אך מדוע אין היא מצטרפת אל להקת היונים הכפריות החיות להן על גגות הרפת, נהנות ממזונן של הפרות המפוזר בשפע בשטח הרפת. החלטתי לעקוב אחר היונה הפולניה ומהר מאוד קיבלתי תשובה לשאלתי. מתברר שהיונים הכפריות לא רצו בחברתה של הפולניה וגרשו אותה מעליהן וכל ניסיונות ההתקרבות לא הואילו.

 

עבר עוד יום והנה אני רואה את היונה הפולניה עפה באיזור האורווה, עקבתי אחריה וראיתי כיצד נחתה ליד מיכל התערובת והחלה אוכלת ברעב גדול אך הכלב הצמרירי של האורווה זינק עליה בנביחות והיונה פרחה לה ונעלמה. חשבתי אולי בכל זאת תצליח הינה הזאת להגיע אל פינת החי?

עברו עוד יומיים חיפשתי את היונה ולא ראיתי סימן ממנה. עבר שבוע, עברו שבועיים ואני נואשתי מהיונה ואמרתי בליבי אבודה היא ולא תשוב אלי לעולם.

אך יום אחד קרה מקרה ונשבר לי יצול עגלת הטרקטור שלי, זאת העגלה שנגררת על ידי הטרקטור פרגוסון 35 האדום ומשמשת אותי להובלת שאריות המזון מהמטבח אל פינת החי. נשבר היצול ונאלצתי להוביל את העגלה למסגריה לתיקון השעה הייתה 10.00 בבוקר ידעתי שבשעה זאת נוהגים המסגרים לעשות הפסקת קפה וגם אני חשקה נפשי בכוס קפה ועוגיה. מה רבה הייתה הפתעתי כאשר נכנסתי למסגריה והנה על השולחן בין כוסות הקפה, כלי הסוכר וצלחת העוגיות מתהלכת לה בגאון היונה הפולניה נהנית מפירורי עוגיות.

זה שבועיים שהיא פה, מספר לי טוביה המסגר. באתי בבוקר וראיתי יונה עייפה רזה ורעבה מיד הכנתי לה צלוחית מים ופירורי עוגיות ומאז היא סמוכה על שולחננו. לפעמים בשעת ריתוך או עבודה אחרת נעמדת היא על כתפי או על כתפו של יובל המסגר ואנו מבינים אותה ומגישים לה כיבוד. מאז התחלתי לבקר מדי יום במסגריה והנה יום אחד הופיעה היונה הפולניה השניה ושתי היונים החלו מיד בחיזור נלהב. היום דוגרת היונה הפולניה על שתי ביצים בקן אשר בנתה בין קורת ברזל וגג האזבסט במסגריה.

היונה הפולניה הפשוטה הזאת בעלת הגוף החום והכנפיים הלבנות שסביב עיניה טבעות אדומות, היונה הזאת שעברה סכנות רבות שחמקה מילדים שובבים ומחיות טרף שביקשה לחיות בשלום עם התורים ויוני הבר ונדחתה על ידן. שחמקה ברחה מהעורב האפור אותה יונה פולניה שביקשה שלום מיוני הכפר ונדחתה על ידיהן. וכלב צמרירי תקף אותה וגם ממנו חמקה עד שלבסוף מצאה את המסגריה.

מי יודע כמה צרות וסכנות עברו אותן יוני שלום פולניות עד שמצאו בית חם ואוהד במסגריה וזכו לאימוץ ע"י טוביה ויובל המסגרים טובי הלב.

בוקר אחד ראה אדם אחד שוחר שלום לשלשת של יונים נחה על חפצי מתכת כל שהם שהניח יום קודם לצרכיו הפרטיים או הציבוריים. הלך האיש שוחר שלום מובהק אל דירתו לקח רובה טלסקופי ובאחת קטל שתי יונים פולניות שהופרחו למען השלום בחג השבועות. בערב סעדו למען השלום שתי יונים צלוייות יונים פולניות, מונחות על המגש.


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

געגועים לניבי

| 8/1/2021

סיפור מקסים. געגועי לניבי...

חסר רכיב