קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

פרשת חייו של אברהם לובזובסקי והמים בעין שמר

אברהם לבזובסקי לא היה ככל האדם, הוא ניחן ביכולת נדירה של התבוננות אל מעבר לאופק. ראה רחוק וחשוב מכך, ראה עמוק.
הוא התבונן אל מעבה האדמה וידע לחוש את האוצר הטמון בה, בעומקן של שכבות גיאולוגיות שנרבדו משך דורות ועידנים. חש את המים ספוגים בנקבי הסלעים, מים חיים.
כרכור.
בתום המלחמה, עבר לבזובסקי להתגורר זמן מה בכרכור, יישוב שקם ממזרח לחדרה במתכונת של "אחוזה". שיטת התיישבות זו התבססה על הון פרטי של משקיעים יהודים מחוץ לארץ שמימנו, לרוב באמצעות חברת מניות, את אחזקתן של האחוזות עד אשר הניבו המטעים פרי. בדרך זו הוקמו חוות פורייה והמושבה רעננה, גן-רווה ואף מגד הסמוכה שנבלעה לימים בפרדס-חנה.
כרכור, היישוב בעל השם המוזר שמקורו אינו ידוע, הוקם על-ידי משקיעים מלונדון וזמן מה כונה "אחוזת לונדון". שמונים איש נמנו עם חברי האגודה, רק עשירית מהם, שמונה משפחות, אכן התנחלו במקום. בכרכור התגוררו דרך ארעי אחדים מיוצאי ארגון "השומר" ובהם משפחת השומר האגדי אלכסנדר זייד. ההתיישבות בכרכור לא זכתה להצלחה והיה חשש לעצם יכולתו של היישוב לשרוד.
הסיבה שבעטייה נכשל ניסיון ההתיישבות הראשון בכרכור היה העדר מים זמינים. מספר ניסיונות קידוח בוצעו על-ידי חברת "אחוזת לונדון" אך העלו חרס. מעיינות לא היו בנמצא והמקום עמד על סף התמוטטות בשל המחסור במים. הקידוחים שביצעה "אחוזת לונדון" נערכו בתחילה במזרח המושבה ולאחר שנכשלו, ביצעו עוד מספר קידוחים במערב השטח. החופרים האמינו כי שם יימצאו מי-תהום גבוהים. בעומק 50 מטרים מצאו מים ששפיעתם הייתה 35 מטרים מעוקבים בשעה, כמות זעומה למדי. אברהם לבזובסקי בחן את הסוגיה והגיע למסקנה ההפוכה. הוא טען כי יש לחפור דווקא בצד המזרחי, אך לא להסתפק בחפירה רדודה אלא לבצע קידוחי עומק. המקום שהתאים לביצוע קידוחים, היה בקו המגע שבין הר השומרון הגירני לבין השרון שרובו אדמת סחף. ידיעותיו של אברהם בגיאולוגיה והגיונו הקר הביאו אותו להכרה כי במקום בו מתקיים תפר בין שני סוגי מסלע, חייבים להיות מקורות מים זמינים, צריך רק מי שיחפור ויחשוף אותם.
....עד מהרה סחפה את אברהם רוחו הסוערת והוא הפך למעין מטיף בשער למען קידום מפעלי התיישבות סביב חדרה. השילוב בין מקצועיותו כאגרונום ואמונתו הבלתי מסויגת באדמה ובכוחותיה הביאו אותו להירתם למען היישובים שקמו ממזרח למושבה הוותיקה. החווה גן-שמואל, האחוזה כרכור וקיבוץ עין שמר.
כל אחת מן הנקודות הללו הייתה שונה בנסיבות הקמתה, בסגנונה ובהרכבה האנושי. המכנה המשותף לכולן היה היותן נקודות בהן נקהלו אנשים צעירים שנזקקו יותר מכל, לעידוד.

כתב בזיכרונותיו משה סורוקה: "כך החלה התנועת אשר הביאה עמה חיים למושבה והכשירה ציבור פועלים את עסקניו ומדריכיו, אשר ייקראו לימים לעמוד בראש עבודת הבניין של הפועל בארץ. תנועה זו מעוררת לחיים את גן-שמואל ואת קבוצת כרכור, אשר חבריהן מתרבים, והן משמשות את הציבור הזה בהדרכה ובמתן תוקף לכיבוש עמדותיו במושבה. בראש הציבור הזה עומדים מדריכים להדריכו בארגון חייו ובהגנת עמדותיו במושבה ובו בזמן לעורר בו יחס חיובי אל העבודה אשר כבש: 'כאשר גבר בנו הרגשת ההתנחלות החילונו לרקום חלומות על חיים של קבע בחדרה. ומיודענו לובזובסקי חזה בדמיונו גאולת שטחי קרקע נרחבים להתיישבות פועלים בגבולות המושבה".

............בין מפלגות הפועלים היו חילוקי דעות שרוב החברים כלל לא ידעו לנסחם... אף שהיה חבר מפלגה, לא ראה אברהם כל עניין בפעילות מפלגתית אלא ביקש לקדם את חברי כל המפלגות להגשמת רעיון ההתנחלות.הוא היה אבן שואבת ומבוע רוחני לפועלים, וגולל בפניהם את תכניותיו רבות ההשראה. הוא היה כבר מבוגר למדי, בשנות השלושים לחייו, ביחס לפועלים שהיו כבני עשרים. ..המקרה שנזכר היה ביטוי לחוסר המזל בו לקו תכניותיו הגדולות של לבזובסקי. ימים אחדים לאחר שהותקפה חדרה על-ידי ערבים מן הסביבה במאורעות הדמים של מאי 1921, התרחש אירוע שחולל שבר במושבה הקטנה:
"פועלים עברים הורחקו ממקומות עבודתם וענפים רבים נתרוקנו כליל מיהודים ובליל חורף אחד, באסיפת חברים שנמשכה שעה ארוכה אחרי חצות, נתקבלה החלטה דרמטית: לעזוב כאיש אחד את המושבה. כל הכבודה זזה אל מחנה מחוסרי-העבודה בכרכור".
הבאר הרומאית ובתי לובזובסקי,
בתקופת העליה השניה הגיע לאזורנו יהודי-רוסי בשם אברהם לובזובסקי, שהיה בעל חזון ליישב יהודים באזורנו.

אדמות כרכור וה"בדוס" (לימים אזור קיבוץ מענית) נרכשו ע"י יהודי שהמשיך להתגורר ברוסיה, בקשתו שיחפרו בארות מים ויטעו עצי איקליפטוס לקראת יישוב יהודים באזור. א.לובזובסקי התמנה למנהל העבודות הללו.
באר רומית עתיקה נמצאה מזרחית לעין שמר הבאר הועמקה בשנת 1932 בידי אברהם לבזובסקי מכרכור שמצא בה מים בעומק של 45 מ'.
הוא שיפר את הבור מימי הרומאים שנמצא באדמות הבדוס, העמיק והרחיב אותו ודיפן אותו בבטון, ואף התקין סולם ברזל בבור שיאפשר לרדת ולבדוק את מצב המים. לא הרחק
משם הוא בנה מגדל מים (מגדל זה עומד עד היום ריק ושומם ולא מילאו בו מים מעולם), לידו הוא בנה -10 בתים, כשלכל בית צמודה חלקת אדמה, המקום נמצא בגבעה ממול לגבעת-חביבה.

א.לובזובסקי תיכנן ליישב במקום 10 משפחות שיפתחו אותו ויהיו חלוצים לבאים אחריהם. אך בגלל פרוץ המאורעות(1936) לא נמצאו הקונים לבתים אלה וכך הם נותרו לא מאוכלסים עד ימינו אלה.
סיפור הרצח הכפול בבאר הרומית.
ב30.8.37, כחלק מהמרד הערבי הגדול, נשלחו שני תושבי כרכור, עובדי מקורות בשם דשק'ה (דניאל)סטנצקי ואיסר טנקוס, לבדוק את גובה המים בבאר הרומית. היו אלא שני עובדיו של אברהם לבזובסקי שיצאו מכרכור בכרכרה בכדי לשאוב מים מהבאר ולבדוק את שפיעתה. אחד מהם ירד לבאר בעוד שהשני נשאר לשמור בחוץ, פורעים ערבים שהבחינו בשנים, ירו בשומר וכשעלה חברו מהבאר לראות מה פשר הרעש ששמע הרגהו גם אותו ואת גופותיהם השליכו לבאר.

משטרת הרוכבים הבריטית שבסיסה היה בצומת מענית-בקה נזעקה למקום לשמע היריות. ולעיניהם נתגלו גופות השנים.
על שמם רחוב השניים בכרכור-(דניאל) דשק'ה סטנצקי שנורה בגבו והרובהו נלקח, ואיסר טנקוס שגופו רוסק במכשיר קהה ואחר והושלך לבאר.
מאז הבאר הרומית חסומה במכסה בטון כבד. כיום ליד הבאר ניתן עדין לראות סימנים לבריכה עתיקה שבחלקה קיים טיח.
מציאת המים איפשרה לימים את הקמתו של קיבוץ מענית בקרבתה.


מעלים את מיכל המים 1927

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב