קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

קטעי זיכרונות מימי נטיעת הפרדס והימים שקדמו לה | 1957 | יהודה שוורצברד

15/03/1927

שנת 1927.

באותה השנה הגיעו ראשוני הקיבוץ שלנו לעין שמר הנוכחית, לאחר שהיה של שנתיים בעין-גנים, שנים של כיבוש עבודת סוער במושבה, חדירה לענפי עבודה שונים ופעילות רבה בציבור, גברה אצל הגדול. על ידו היו עוברים איכרי זכרון ובנימינה, חקלאי מושבות פיק" בגליל.

 והימים ימי רזון בהתיישבות, המשבר הלך והעמיק. זאת הייתה תקופת סקר בתנועה הציונית, הזמן של ועדות מומחים אשר הטילו ספק באפשרות קיומה של התיישבות עובדת, ובפרט של התיישבות קיבוצית.

באותם הימים רקם הקיבוץ את חלום התיישבותו על ידי אחד מקיבוצי השומר הצעיר הבודדים אז בהתיישבות, נרקמו חלומות, שלא הייתה להם תקווה להתגשם.

לכן הרצון להיאחזות באותה הנקודה, שלא קיימה עד אז ,  כרכור.

בספקנות רבה התייחסו לרעיון הזה האנשים, הקרובים להתיישבות בארץ. אפילו בעלי החזון הגדול, שהגשימו מפעלים גדולים ביישוב הארץ (אוסישקין) הטילו ספק באפשרות הקמת נקודת התיישבות קבועה במקום הזה.

הרצון החזק להטות שורש במקום קבוע בארץ והאמונה הגדולה בכוחו הוא- הביעו את הקיבוץ להכרעה חיובית!  ללכת להתיישבות בכרכור.

חניכי העבודה בפתח-תקוה על פרדסיה ועל גניה היינו, ולא יכולנו לוותר על קורטוב של פרדס, שתלנו משתלת ציטרוסים בערוגות, המושקות במים מחביות על עמודים.

ומים להרחיב שטח אין.

אז התחילה להתפתח פרדס-חנה, מושבה חדשה. החלו לקדוח בשטחה בארות רבות, והגיעו לכמויות מים גדולות – לפי המושגים של הימים ההם. אז צץ הרעיון להשיג שטח קרקע, הקרוב ביותר אלינו – בקצה האדמות של פרס חנה, לנטוע בו פרדס.

אדמות פרדס-חנה שייכות היו לחברת פיק"א.

ממושך היה המשא ומתן עם החברה הזו. מידי שבוע ושבוע היה מבקר ב"כ הקיבוץ המשרדי החברה בחיפה, ומחכה בחדר הקבלה הגדול. על ידו היו עוברים איכרי זכרון ובנימינה, חקלאי מושבות פיק"א בגליל. בבת הזה שררה רוח שהכרנוה, מלימוד ההיסטוריה של התיישבות בארץ בתקופת פקידות הבארון, השפה הצרפתית, הרוח הלבנטינית  מהימים "הטובים" ההם.

לא פעם היה רצון לעזוב את הכול, אולם ההכרה העמוקה בצורך להבטיח את עתידו של הקיבוץ ע"י התיישבות_ נתנה כוח להמשיך במאמצים אלה.
רק לאחר שנתיים נסתיים המו"מ בהצלחה. אושר לנו שטח של 354 דונם בתנאי חכירה, דומים לאלה של הקרן הקיימת.

חברת פיק"א הייתה מעוניינת כי בגבול המושבה המוקמת יתיישב קיבוץ, לכן היא התנתה, כי נעביר את הנקודה לשטח שנמסר לנו על ידה. באותה תקופה לא הייתה לאף אחד תקווה, כי בסביבת נקודתנו הנוכחית יימצאו מים, לאומת זאת נחפרו בארות רבות בשטחה של פ"ח. החילונו לתכנן את ת זרמים

הוכנה תכנית ל-40 יחידות. איזה שהוא מעצור אינסטינקטיבי – מנע בעדנו לבצעה. בינתיים נתגלו מים בסביבתנו הקרובה (באר לוזובסקי הראשונה)  והתכנית להעברת הנקודה לשטח הפרדס  נגנזה.

עם קבלת השטח הגיע הזמן להגשמת חלומו של הקיבוץ – נטיעת הפרדס בעין שמר.

מטעי ההדר נחשבו כנחלת הפרדסן הפרטי. ההתיישבות העובדת התרכזה אז בענפים אחרים.

 בתוך המשבר הכלכלי החמור, שפקד את הארץ לאחר העלייה הרביעית וחוסר העבודה הבא בעקבותיו – נולדה מחשבה להפוך את חוסר העבודה ליש כלכלי ומשקי, אז צץ הרעיון להפוך את העבודה השכירה עם הקמת משק עצמי, דבר זה יכול היה להתגשם רק במקום, בו ישנה עבודה שכירה וגם האפשרות של הקמת משק חקלאי – המושבה.

התכנית הייתה כי הפועל בימי חוסר העבודה יקים את משקו החקלאי, הקיבוץ היה המתאים ביותר לביצוע המוצלח של מבצע זה. צצה הבעיה של מימון נוסף להתיישבות זו.

ארוכה היא ההיסטוריה של "התיישבות האלף" – התיישבות אלף המשפחות באזור המטעים.

התכנית הייתה מבוססת על הון פרטי וחצי פרטי.

הייתה זו תקופה של עליית זרמים אנטי-פועליים  בתנועה הציונית, שלא האמינו בעתיד ההתיישבות הקיבוצית והעדיפו את ההתיישבות המושבית, ובמידה וכן הסכימו לאחוז קטן של התיישבות קיבוצית, באה התביעה להקמת בניינים לפי תכנית כזאת שתאפשר להפוך את הקיבוץ למושב בעת הצורך. והשאלה הייתה לקבל את המימון תוך הסכמה לתכנית זו, או לוותר עליה.

המאבק הזה תוך המצב הכלכלי החמור, בו פעלו אז הקיבוצים שהתחילו בהתיישבות בלי תקציב, - היה אחד הפרקים המזהירים בהיסטוריה של ההתיישבות הקיבוצית, ל עצמאותה ואי תלותה.

גם אנו עמדנו במלחמה ויכולנו לה.

קיבוץ עין שמר לא נכלל בתכנית התיישבות האלף, לא נהנינו מהעזרה התקציבית, שנתנו אז בעיקר למושבים, ומתוך מאמצים עצמיים הגענו למה שהגענו.

זהו אחד הפרקים, בהם עמד קיבוצנו במאבק על עצמאותו.

נכונה לקיבוץ פרשה שנייה, לא פחות חשובה, בה עמד על זכותו לעצמאות משקית, פרשת המים – הקשורה עם הפעלת הבאר הראשונה שלנו.

על  כך יסופר בבוא היום, בו נחגוג את יובל באר המים הראשונה שלנו.

יהודה ש.

 

 

 

 

 

 

 

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב