קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

אנשים קטנים ואנשים גדולים | מרה אבנר

יושבת במרפסת, תחת סוכתנו הטבעית המעוטרת בגגה בענפי עץ האבוקדו, שבמהלך השנים צמח באין מפריע, בצורה פראית ומהודרת לגובה מרשים.
על ענפיה תלינו שרשרת נורות של אנשים קטנים, שרשרת אותה רכשתי במהלך אחת המשלחות לפני שנים, באחד משווקי הקריסטמס בברלין.
הן דולקות כל שנה בסוכתנו, כל אחת בצבע אחר, לא מתקלקלות, גרמניות אחרי הכל...ללא פג תוקף.
מאחוריהן, תלויות דמויות אנשים גדולים, אנשי הגבס שיצרה שכנתנו האהובה סמדר, סמדי בראון.
הן מהוות מן גדר דמיונית בין הבתים שלנו.
היו לנו שכנים נהדרים,
סמדר האמנית, אישה יפה, נעימה ואצילית.
שמוליק, איש משפחה אוהב חיים, שכן שכל אחד היה רוצה.
עכשיו הם אינם, שמוליק וסמדר.
כבו האורות בבית השכן.
עלווית, שכנתינו האהובה מימין, שחוותה אבדן כה קשה בחייה, בנתה גם השנה סוכה, כמו בכל שנה.
גם השנה הזמינה לסוכה את האור והשמחה, קולות שירה הבוקעים את שתיקת הלילה. עלווית לוחמת האור, האומרת תמיד כן לחיים באומץ וזקיפות קומה.
והכן, החיים ממשיכים.
אבל מולי, הם ניצבים בשתיקה רועמת, אנשי הגבס, תלויים בין האדמה לשמיים, באמירה ברורה "עד כאן".




תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עצוב ונפלא

דני | 25/9/2021
חסר רכיב