קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

שומרת לילה, מי ידמה לך!... | חנטקה

28/10/1960
שומרות הלילה מכסות ילדה בבית הילדים | ויקיפדיה

שומרות הלילה מכסות ילדה בבית הילדים 

כל זמן שקיים חינוך משותף, תלווה אותו בנאמנות שומרת-לילה.

עכשיו לא מובן עוד איך יכולנו, בימי ראשית הקיבוץ, להפקיד את הילד לפחדי לילה.

זוכרת אני, בתקופת המאורעות, וגם המלחמה, נהגנו לשמור בתורנות בעמדות "מבוצרות", עם רובה, ולא פעם, בחצות, היה מגיע לאזני בכי קורע-לב, מסביבת בתי הילדים.

שעות היו בוכים הילדים ואיש לא ניגש.

אסור לעזוב את העמדה.

התפללתי בליבי שהבכי יפסק., שיבוא מישהו לילד!

חשבתי בדיכאון: אולי נפל ילד מהמיטה, הכניס את ראשו בין ברזלי המיטה, אולי קיבל עקיצה. אלי, אמרתי לעצמי, כמה זה אכזרי!

שיחק לנו המזל ,וראה:: אלה הראשונים, שהיינו מחמירים כלפיהם, דווקא אלה היו זקוקים פחות לטיפול אינדיבידואלי מהבאים אחריהם.

עכשיו, עוברת השומרת בלילה בין בתי – ילדים, בצעדים רכים, על בהונות, כמעט, מצמידה אוזן קשבת לכל צליל, לכל רחש: האם לא בוכה איזה פעוט?, איזה תינוק רעב? אני לא סנטימנטלית, בדרך כלל, אבל בשבוע של שמירה אני מתחילה לראות את עצמי באור אחר.

אני מגלמת בתוכי רק את הטוב שבטבע האנושי, טוהר ורוך.

אני שמה יד מלטפת על ילד בוכה ובקול רך ממלמלת מילות-חיבה, מוזגת תה לילדים צמאים, מכסה ילדים מזיעים, כי כך רוצה הילד. הוא זקוק לכיסוי, זה מין קיר-מגן להגן עליו מפני הלילה.

הוא גם רוצה להרגיש את מגע היד של הבוגר הנוסכת ביטחון.

וכך עובד הלילה, כל הלילה, במעשים טובים.

נירית מעסיקה הרבה את השומרת, אבל היא לא טועה לעולם.

לרוב היא קוראת לאבא.

מה פתאום היא מבקשת הלילה את אמא?

אני לוחשת לה: "אולי את אבא?" לא, היא עונה עם עיניים עצומות, אבא עובד. גם בחצי שינה זוכרת היא היטב את סידור העבודה שלו.

יש ילד שמזמין תמיד תה. הוא קם, לוגם טיפה, ומיד נרדם. יש ילד, מכוסה עד לצוואר, מתעורר ודורש בתוקף, שיכסו אותו.

לא נכנסתי אתו בוויכוח – כיסיתי אותו.

הס. הילד בוכה, צריך להאכיל אותו (דייסה, לא תה!), להחליף את החיתולים בידי הגמלוניות, זמן רב לא החזקתי תינוק על ידי. מתי זה היה בפעם הראשונה? לפני 25 שנים.

אח, השנים עוברות, עוברות...

הלילה דועך. ציפורים פתחו בלהט זימרת הבוקר המוקדם, קם יום חדש, אני אוספת את הכלים, עוברת בפעם האחרונה את כל הבתים, את כל החדרים.

עייפה, אבל רגועה, משרכת את דרכי לחדר.


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב