בית ודרך // חמי סל
פינוי בית הקיבוץ הארצי לא הפתיע אותי. לאורך השנים האחרונות, חל פיחות הדרגתי במעמדו תחילה הוא הפך מבית הקיבוץ הארצי לבית התנועה הקיבוצית, בהדרגה –מרכזיותו ומעורבותו בחיי הקיבוץ נחלשה, בעלי התפקידים הקיבוציים שהיו ממלאים אותו מידי יום רביעי הפסיקו להגיע, עוד ועוד משרדים הושכרו לעורכי דין למיניהם, שיקולים - - כספיים וכלכליים תפסו מקום גדול יותר ויותר... וכצפוי הבניין פונה והמרכז עבר לקיבוץ - יקום.אבל שנים לפני כן, היה הבניין הזה בשבילי עוד קיבוץ, כזה שממוקם בלב תל אביב. -
בימי נעוריי היה הבניין עצמו גדול, גבוה ומרשים על רקע סביבתו .
גם מגרש החנייה מאחוריו היה חלק בלתי נפרד ממנו .
לאורך השנים כשהייתי בשנת יג', – כשהייתי פעיל במפ"ם (ברחוב איתמר בן אבי, איפה שהיה בית -
הקיבוץ הארצי הראשון), במסגרת הפקות שונות, במערכות הבחירות, וכמובן כרכז המחלקה הרעיונית- הפוליטית תמיד הייתי מגיע לשם - להיפגש, לאכול את האוכל הכי טעים וקיבוצי, להגיד שלום, לאסוף ציוד...
אני מתגעגע לימים שהבית הזה היה מבצר של השמאל הישראלי ומעצמה של קיבוציות.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!