קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

השלמת "בדרך" | סיגל דקל

ברגע האחרון נמנע ממני לפרסם את הדברים שהוכנו לזכרה של אחת הנפטרות בחודש מרץ. 
אני מביאה להלן את החלק השני של הדברים, העוסק בהשלמה "בדרך" שהייתה חלק ממנה.
תחילתו של הסיפור בסוף שנות ה- 20 של המאה ה- 20 כשנוסדו קיני "השומר הצעיר " -
בגליל וילנה.
בשנת 1930 הם יוצאים להכשרה בחקלאות, ושנתיים אחר כך מייסדים את הקיבוץ - הראשון של בוגרי גליל וילנה "בדרך" .
עוד הכשרות בתעשייה ומלאכה, וביולי 1933 עולים לארץ הראשונים שזכו לאישור ומצטרפים לקיבוץ ג' מעברות בחיפה, בחדר ה ובוואדי חווארת (מיקומו של קיבוץ - מעברות כיום). בעוד הם מקווים להצטרף לקיבוץ הצעיר "גבעת השומר בכפר סבא - -(כיום קיבוץ דן), מחליט הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי בשנת - - 1934 , ב ניגוד לרצונם, שעליהם להשלים קיבוץ ותיק (בן 7) וזקן (חברים כמעט בני 30) עין שמר. 
או כפי – - שסיכם זאת מאיר יערי: "געקומען אקאקער און מאכט אפלאקער" (= בא הקאקר
ועשה להבה גדולה). 
בקיץ של אותה שנה הם מגיעים לכאן :

מיכקה מצקין , אחותו אלקה ואשתו רחל
שמריהו רולניק ואשתו דבורה
זליג בן משה ואשתו בתיה שרל -
שמואל זמיר ואשתו בתיה קופלמן
שאול מרקמן ואשתו שרה רוזוב
דוד ויצמן ואשתו דינה
זלמן צמח ואשתו פסיה
יצחק גור

נחמיה אלפרוביץ, אשתו הראשונה זהבה ואשתו השנייה נחמה

שבתאי אבל ואשתו מלכה מוסין
שושנה שטיין
אדלה דקל
הדסה לוטן
ניומקה בן אשר ואשתו חנה רובינשטיין -
משה מור ואשתו לאה
דודיק כץ ואשתו סוניה טסלר
דוד שניידר

במלאת להשלמה 40 שנה מברך יצחק גור :
"... אינך יכול שלא להתמלא סיפוק ולא להרגיש מתחת לרגליך את התשתית שהנחנו לחיי חברה צודקת יותר, ואת הדרך שעברנו ממעמד של כמעט צמיתים ועובדים - בשדות זרים בארץ נוכרייה, היינו לבעלי אחוזה שיתופית במולדת הלכה ולמעשה.
ניתן להגיד כי זוהי התגשמות של כל תמצית שאיפת נעורינו... מי העלה על הדעת באותם הימים, שבהם היה מושג ההגשמה העצמית זהה למושג המימוש העצמי של ימינו, כי נעמוד ביום מן הימים בפני הרהורים אפיקורסיים ובפני מהדורה מתוקנת של מרד הבן.
הרי לתומנו חשבנו והאמנו בכל ליבנו, כי המרד שלנו הוא כה מושלם וטוב, שאין מה להוסיף לו או לגרוע. אף כי עברנו כבר דרך ארוכה, עוד לא הגענו לכיבוש היעד המיוחל. ומתברר לך יותר ויותר, כי יצירת חיי שיתוף אמת, אינה בבחינת אקט חד- -פעמי, אלא מאבק והתמודדות מתמדת במאבקי חיים ויצרי אדם לאורך דרך ארוכה..."


תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב