עלי אלון | ליעד סידר
11 בפברואר 2018
המשורר הנפלא,
התחנך במוסד החינוכי מבואות עירון
שיש לי הזכות הגדולה ללוות אותו מתוקף עיסוקי
מסיים את חייו בביתו בקיבוץ.
עלי אלון
שהיה חותם על שיריו
כ- א. עלי.
ו"הספד" שכתב בחייו
כה יאה לו:
"אנשים צנועים באמת/
גם מותם חרישי/
כמעט כמתנצל: אנא/
סלחו לי על הטרחה/
לא יכולתי אחרת/
אנשים צנועים מתים בשקט/
כמעט בנשיקה/
הרחק ממילים/
הם אינם נלקחים לשמיים/
במרכבות של אש/
אנשים צנועים נותנים את ליבם בשתיקה/
הם אינם סוחבים על גבם את העולם כולו/
גם אישה וילדים הם משא כבד מדי ללב אוהב/
רוח חרישית מניעה את עצי האגוז/
ריח דשא קצור/
ברכה לדרך/
אנשים צנועים באמת נושאים אל בית עולמם/
להרהר בין עצים גבוהים/
בשקט על יקיריהם".
וכמו הרבה אנשי אמת ושלום
שתפיסת עולמם מבוססת על ניסיון
את שירותו הצבאי החל אלון
בגדוד 13 של חטיבת גולני.
לאחר מכן עבר קורס מ"כים,
קורס קציני חיל רגלים
וקורס קציני חרמ"ש.
השתתף במלחמת סיני,
מלחמת ששת הימים,
מלחמת יום הכיפורים
ומלחמת לבנון הראשונה.
ממלחמת יום כיפור
שימש אלון כמפקד פלוגת הסריקות
של יק"פ צפון
(יחידת הקבורה הפיקודית של פיקוד צפון).
על תפקיד זה אמר אלון:
"כאן נפגשתי עם מחיר המלחמות והאבל,
יותר מאשר עם שמחת הניצחונות".
אלון פרש משירות מילואים בצה"ל,
בגיל 55 בדרגת רס"ן.
כחבר הקיבוץ
כיהן אלון כמזכירו,
כרכז וועדת התרבות,
שנים רבות כעורך עלון הקיבוץ,
העיתון המקומי
וכן כרועה הצאן של הקיבוץ.
אלון היה פעיל במסגרת התנועה הקיבוצית
ובין השאר שימש כעורכו של "השבוע בקבה"א" -
השבועון של קיבוצי השומר הצעיר.
במסגרת תפקידיו אלה,
ובמיוחד כרועה צאן,
התוודע עלי,
לחיי הערבים בארץ
והִרבה להיפגש איתם
עוד משחר ילדותו.
"מתחת לכל רקפת, כל תינוק, כל פרג
הולך אדם לשכב.
במלוא אונו במלא תומו
במלוא אהבתו
לתת בהם חייו
וזה האביב,
ואין בארץ פרח שאיננו
אדם."
ואין מתאים יותר
ביום פטירתו-אזכרתו
לומר קדיש שהוא עצמו
כתב לאנשי ונשות עין שמר:
קדיש לאנשי עין שמר /מאת עלי אלון
יִתְגַּדֵל וְיִתְקַדֵּש הָאָדָם
בְּחַיָיו וּבְמוֹתוֹ,
בְּשִֹמְחָתוֹ, בְּסִבְלוֹ
וּבְעֲמָלוֹ.
תִּתְבָּרֵךְ וְתִשְתַּבֵּחַ עֵין-שֶמֶר
בְּאוֹהֲבֶיהַ
אֲשֶר נַתְנוּ חֵילָם
לְלֹא חָסוֹך
וּגְמוּלָם –
טַעַם חַיֵיהֶם וְעֲמָלָם.
וְאִם תַּמּוּ חַיִים שֶל טַעַם –
לֹא יִפָּקֵד זֵכֶר פוֹעָלָם.
כִּי דֶרֶך יְשָרִים לֹא תֹאבַד
וְתוֹחֶלֶת מַעֲשֵׂיהֶם
תַּעֲמוֹד לָעָד.
יִנְבּוֹט הַזֶרַע אֲשֶר זַרְעוּ,
הָעֵץ יַעֲשֶׂה פְּרִי,
הַבַּיִת יְשַׁגְשֵׁג
יֶהֲמֶה חַיִים
וְיַרְבֶּה דוֹרוֹת.
אבא/בן/אמא/בת/סבתא/סבא
אהובים שלנו,
אַדְמַת עֵין-שֶמֶר
אוֹסֶפֶת אוֹתך הַיּוֹם
בְּעֶצֶב וּבְאַהֲבָה אֶל חֵיקָה.
יִמְתְקוּ לך רִגְבֵי עֲפָרָה.
יִהְיוּ חייך וּמעשיך
צְרוּרִים בִּצְרוֹר חַיֵינוּ
לִנְחָמָה וּלְתִקְוָוה.
יהי זכרו ברוך
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!