'פרספקטיבה' / חיים חננאל

אז למה אני מתייחס דווקא לפרספקטיבה. מאוד פופולארי ברשתות לקרוא לתקשורת תשקורת, לזלזל, לא להאמין לכלום ולחפש מקורות אלטרנטיביים. השיטה היא כזו: קודם אתה מגבש דיעה אנטי מימסדית כלשהיא ואחר כך מחפש את הערוץ האלטרנטיבי המתאים. אז נכון, התקשורת חוטאת בהמון חטאים. בעיקר פירסום ידיעות שלא נבדקו עד תומן והשמצה של אנשים שלא מגיעה להם ההשמצה. אבל היתרון של התקשורת על האיש הזה שמשדר מכל הבא לעין, זה קודם כל, היכולת לברר. לעיתונאי יש קשרים מקצועיים שהופכים אישיים וגם קשרים של אינטרסים כמובן. כשעיתונאי רואה מסוק בשמיים, הוא לא משער מי נמצא שם. הוא מתקשר למנכ"ל משרד הבטחון ומנסה להבין אם אפשר. עיתונאי מנסה להצליב מידע ובסופו של יום הוא מנסה לדווח אמת, לא כי הוא האח של אמא תרזה ובן דוד של האפיפיור, אלא כי המוניטין שלו עומדים כאן למבחן. אז נכון שעיתונאי מקדם את האג'נדה שלו. אברמוביץ' את שלו, עמית סגל את שלו ובועז ביסמוט...אלוהים יודע...אז למרות הכל, כשאנחנו רוצים לדעת מה קורה סביבנו אנחנו מדליקים טלויזיה ונותנים לתקשורת לדווח. ומי שמחפש הזיות? 'פרספקטיבה' מחכה לו