שמואל הראשון חופר באר
מתוך דקלים ושער-אבן
מספורי עין-שמר לילדים...מתי באו הנה הראשונים – הותיקים הותיקים? – מי יודע, נורא מזמן .... לפני 50 שנה .....
וכשבאו הראשונים לעין-שמר, שנקראה אז קבוצת כרכור – שמואל כבר היה פה.
מתי בא? אין איש יודע ... הוא תמיד היה, יחד עם הדקלים, והחומה, ובית האבן.
ואתם רוצים לדעת איך פגשו הותיקים את שמואל בפעם הראשונה? הם באו בעגלות
מפתח-תקווה. וכל הסביבה – מדבר ממש, אין ירק, אין עץ, רק אד חם עולה מן הארץ.
ופתאום, ליד השער, הם מבחינים בבור עמוק, וכשהציצו פנימה ראו איש שזוף, כמו אדמה – חופר כמשוגע.
ומה חפר האיש המוזר? תנחשו.
באר, כמובן.
חפר בור אחד – ולא מצא מים.
חפר בור שני – ולא מצא מים.
חפר בואר שלישי – וגם בו לא מצא מים.
אבל לא איש כשמואל יתייאש!
חפר וחפר וחפר – ולא חדל לפזם לעצמו מין שיר קטן שחיבר:
"פה יהיו מים!"
לא תאמינו, אבל שמואל חפר לבדו, יום אחר יום – 13 בורות!
כך בידיים ובטוריה.
בורות בורות כיסו את השדה שמסביב לחומה כמו תלוליות של חפרפרות. ובבור ה- 13 ...
לא מצא מים.
וכך נשארה הנקודה הצמאה עוד עשר שנים ארורות ללא מים, כשאת המים המעטים מביאים ממרחקים בעגלת החביות המפורסמת – ורק אז,
כשהביאו מכונות גדולות ומשוכללות – מצאו סוף סוף מים רבים בעומק של עשרות מטרים.
שמואל אמנם לא מצא מים, אבל כשאתם הולכים היום בעין-שמר הפורחת והמוריקה, בשדות ובמטעים המושקים – זכרו ילדים: ברוח האמונה הגדולה של שמואל וחבריו – אסור להתייאש! יהיו מים, כלומר: יהיה טוב!
ולכן – יש לנו הרבה שמואלים, וכל אחד הוא יחיד ומיוחד: שמואל ב', שמואל פ', שמואל ....
אבל שמואל אחד יש, שהוא "תמיד ראשון" – ש מ ו א ל ה ר א ש ו ן .
וכשבאו הראשונים לעין-שמר, שנקראה אז קבוצת כרכור – שמואל כבר היה פה.
מתי בא? אין איש יודע ... הוא תמיד היה, יחד עם הדקלים, והחומה, ובית האבן.
ואתם רוצים לדעת איך פגשו הותיקים את שמואל בפעם הראשונה? הם באו בעגלות
מפתח-תקווה. וכל הסביבה – מדבר ממש, אין ירק, אין עץ, רק אד חם עולה מן הארץ.
ופתאום, ליד השער, הם מבחינים בבור עמוק, וכשהציצו פנימה ראו איש שזוף, כמו אדמה – חופר כמשוגע.
ומה חפר האיש המוזר? תנחשו.
באר, כמובן.
חפר בור אחד – ולא מצא מים.
חפר בור שני – ולא מצא מים.
חפר בואר שלישי – וגם בו לא מצא מים.
אבל לא איש כשמואל יתייאש!
חפר וחפר וחפר – ולא חדל לפזם לעצמו מין שיר קטן שחיבר:
"פה יהיו מים!"
לא תאמינו, אבל שמואל חפר לבדו, יום אחר יום – 13 בורות!
כך בידיים ובטוריה.
בורות בורות כיסו את השדה שמסביב לחומה כמו תלוליות של חפרפרות. ובבור ה- 13 ...
לא מצא מים.
וכך נשארה הנקודה הצמאה עוד עשר שנים ארורות ללא מים, כשאת המים המעטים מביאים ממרחקים בעגלת החביות המפורסמת – ורק אז,
כשהביאו מכונות גדולות ומשוכללות – מצאו סוף סוף מים רבים בעומק של עשרות מטרים.
שמואל אמנם לא מצא מים, אבל כשאתם הולכים היום בעין-שמר הפורחת והמוריקה, בשדות ובמטעים המושקים – זכרו ילדים: ברוח האמונה הגדולה של שמואל וחבריו – אסור להתייאש! יהיו מים, כלומר: יהיה טוב!
ולכן – יש לנו הרבה שמואלים, וכל אחד הוא יחיד ומיוחד: שמואל ב', שמואל פ', שמואל ....
אבל שמואל אחד יש, שהוא "תמיד ראשון" – ש מ ו א ל ה ר א ש ו ן .
לדף ההנצחה של שמואל שועלי <כאן>
מעלים את מיכל המים 1927
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!