טלפונים בחדרים

בתמונה – עוזי סגולי ואלישע שמרי מניחים את קווי הטלפון באדמת עין-שמר. 1981.

מספר אלישע שמרי:

תוכנית התקשורת של עין-שמר (הוכנה על-ידי המחלקה הטכנית של הקיבוץ-הארצי יחד עם עוזי סגולי), שמורה אצלי בקלסר כבד בבית, ונושאת את התאריך 25.5.1981. בדיוק לפני 40 שנה. זו השנה שבה הוחלט בעין-שמר לעשות טלפונים בחדרי החברים.

עד אז היו בקיבוץ מספר טלפונים ציבוריים – בחדר-האוכל למעלה (בחדר הלחם), בחדר-האוכל למטה (בחדר תאי-הדואר, שם השתרך תור ארוך של חברים שחיכו להתקשר או לקבל שיחה), במזכירות-הטכנית, ליד מגרש-הספורט ובבית-האבן.

חברת "בזק" לא הצליחה להעביר קווים לכל אזרחי-המדינה, והם הבטיחו לנו שאם נעביר בעצמנו את הקווים לבתי החברים, הם יתנו לנו את המרכזייה.

באותו זמן היו בקיבוץ 22 קווים – ציבוריים ושל חברים פרטיים לצרכי עבודה וכו'.

אני הייתי אז אחראי על המים, וידעתי בדיוק מה עובר איפה בתוך האדמה. וילי עבד בחשמליה, וביקש אותי להצטרף אליו למבצע.

יחד עם חברה מנתניה בשם "קו בערבה", התחלנו לחפור את כל הקיבוץ ולהכניס לאדמה קווי טלפון מנחושת, שלוחות של טלוויזיה וקווי חשמל שנדרש לחדש (כיום נמצאים שם גם הסיבים האופטיים).

כל בוקר נפגשנו בחדר-האוכל ומשם יצאנו לשטח – וילי אמר איזה קו חופרים היום, ואני הייתי מסמן עם חוט ואומר איפה יש קווי מים וחשמל.

המבצע נמשך שלושה חודשים והיה מוצלח מאוד. וילי היה אומר: "הרסנו את כל הקיבוץ".

כשהוא נסע לאנגליה, החלפתי אותו והייתי אחראי על תחום הטלפונים. יחד עם אחי – יוסי שמרי – עשינו סדר ברשימות ומיחשבנו הכל. לאורך השנים הקפדתי לסמן ולתעד במפות כל שינוי שנעשה, כדי שניתן יהיה למצוא בעתיד כל קו.