קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

"גבעה ורוח בה" והשבוע אבישי גרוסמן, "הגבעה במעלה ההר"

02/07/2021
מתוך קטלוג Art Focus , 1994
גבעת חביבה נולדה בשעה של חסד אידאולוגי: שלהי שנות ה- - 40 , ישראל קמה והייתה למדינה
עצמאית, שטף של עולים מגלויות שונות נהר ובא, ארצות ערב עדיין לא התאוששו מהלם
התבוסה, ברית המועצות, ארץ המהפכה והתקווה, ניצחה את החיה הנאצית והפכה למנהיגת גוש -
קומוניסטי גדול, גדל, ומנצח, שמרכזו בקרמלין ושלוחותיו הגיעו כמעט לכל מקום על פני כדור- -
הארץ. ישראל הפכה למדינה בעלת רוב יהודי מוצק כאשר רק בשוליים, בצידי הדרכים, נשארו
לחיות בה גם הערבים. השואה ריחפה לה ברקע, קצת מרוחקת, קיימת ולא קיימת. ישראל
המנצחת, הסוציאליסטית והציונית התעלמה, הכחישה, התמסרה כל כולה לבניין של תקווה. גם -
מערכת היחסים עם הערבים, תושבי הארץ, ואזרחי מדינות ערב השכנות, נראתה כניתנת
לפתרון. המציאות נתפסה בצבעי שחור לבן: צודקים מול טועים, רעים מול טובים, אנשי המחר -
מול אנשי האתמול.
הקיבוצים, קבוצות אנשים שהחליטו לחיות חיי שותפות, יצאו ממלחמת העצמאות וזרי הדפנה
לראשם. תרומתם לניצחון הייתה עצומה. רעיון ההליכה אל הספר, אל המקום בו התלם האחרון
יקבע, בסופו של דבר, את גבולותיה העתידיים של מדינת היהודים, הוכח כנכון. תרומתם
לקליטת העלייה החדשה באזורי הספר הייתה גדולה, ויכולתם לתת מענה לראשית ההתנגדות
הערבית פלסטינית שבאה לידי ביטוי בחדירות של יחידים מזויינים לתוך שטח ישראל, הייתה -
חיונית ביותר. תנועת העבודה כולה ראתה בקיבוץ את חוד החנית של הגשמת הערכים -
הסוציאליסטיים והמטרות של התנועה הציונית. חבורה מלוכדת של אנשים הנכונים לכל קורבן
אישי, הולכים לפני המחנה בכל הקשור לתרומה בלי חשבון למדינת ישראל ולעם היהודי. לכן, -
בדין וללא עוררין, הועמדה התנועה הקיבוצית כסמל לכל הטוב והיפה שנולד זה עתה בארץ.
רעיון בהיר, מנצח, חוד חנית של תקווה, זקוק למגדלור רב עוצמה. מרכז רעיוני רוחני שיספק - - -
תשובות, יחזק אמונות ויכשיר פעילים, זירת ביטוי למנהיגות היודעת את דרכה, ההולכת לפני
המחנה ולפיד הרעיון בידה. גבעת חביבה ייצגה בעיני מקימיה את קוטב הצדק המתגשם: על -
חורבותיו של מחנה צבאי בריטי, בלב ליבו של אזור המיושב ביהודים וערבים, לצידו של קיבוץ
מענית, הוקם בשנת 1949 סמינר רעיוני של תנועת "השומר הצעיר", על שם חביבה רייק, - -
שצנחה מעבר לקווי האויב הגרמני ונרצחה באכזריות על ידי הנאצים. מיטב ההוגים והחוקרים, -
האידאולוגים כותבי חוברות ההסברה ומתרגמי האידאולוגיה התנועתית לצווים של כאן ועכשיו,
כזה ראה ועשה, קבעו את מקום מושבם בגבעה הצחיחה שהייתה להר אידאולוגי גועש. רעיון
4275 ( כב' תמוז תשפ"א 2.7.2021 ( )2021( עלון 20
והגשמתו מצאו את ביטויים, כאילו הגיעו למיצוי עליון במבנים המיושנים של המחנה הצבאי
הבריטי, בארץ העושה את צעדיה הראשונים כמדינה יהודית עצמאית בתוך עולם ערבי מתעורר.
-- -- -- -- -- -- -- -- -- --
גבעת חביבה של ראשית שנות ה- - 50 סימלה בעיני ובעיני חבריי את המקור והסמכות, השמיים
והשורש של האמת המוחלטת, האמת המנצחת. כשאני מנסה לשוב לאחור במנהרת הזמן, לשחזר
ולהבין, אני יודע שהייתי אז נער מאמין באמונה תמה, אמונה בעלת גוון ודמיון לאמונה דתית.
"התהליכים ההיסטוריים", קיומו הוודאי של עולם צודק המגשים כבר בפועל את ההכרחיות
ההיסטורית, השייכות למחנה גדול ומנצח, החיים בתוך קיבוץ שראה את עצמו, ואחרים ראו
אותו, כחברה המשלבת בתוכה את הטוב, הצודק והמועיל, כל אלה יצרו את ההתכוונות
הרליגיוזית שאפיינה את העולם הרוחני בו התעצבו חיי. אני זוכר עד היום את חמימות ה'יחד'
הצודק, ההתכוונות המשותפת אל המטרות, ואת גבעת חביבה כמקום בו התרחשה חוויה מיוחדת -
זו.
-- -- -- -- -- -- -- -- -- --
חלפו שנים. החלום הפך להוויה חיה ונושמת, המציאות הפכה את רצף החיים לפשרה מתמשכת.
העולם הסוציאליסטי, סמל הצדק והאמונה בטוב שבאדם, נתגלה בכל כיעורו וסיאובו. העולם
הערבי התאושש, הקונפליקט הישראלי ערבי גבה מחיר דמים כבד בטרור מתמשך ובמלחמות -
עקובות מדם. העם הערבי פלסטינאי גיבש במהלך המאבק על גורלו בארץ הזאת את זהותו -
המיוחדת, ולאחר תקופה של אינקובציה לאומית, החל לאחוז בנשק כדי להשיג לעצמו את
שאיפת העמים כולם עצמאות מדינית. מלחמת ששת הימים, – - 1967 , היתה סוף עידן האמונה
הגדולה. הלוחות נשברו, "ספרי קודש" מכל סוג ומין נארזו ונחתמו, והם מונחים עד היום כמצרך
אין חפץ בו. המפץ הגדול הניב את הגות "סימני השאלה" בדמות פרסומים כמו: "שיח לוחמים",
"שיח עין שמר" ו"בין צעירים", אוסף של גמגומים של הדור השני שהעז לשאול, לפקפק -
ולתהות אחרי האמונות המוחלטות לקראתן ולאורן חונך. החברה הישראלית הפכה מחברה
מגויסת, חלוצית ותורמת בראשית דרכה, לחברה חומרנית, כובשת ומדכאת. חברה המצטיינת
בפערים עצומים בין בעלי היכולת לבין השכבות החלשות. תודעת האובדן הקשורה לשואה, צפה
ועלתה ויצרה רגשי אשם כבדים, חשבון נפש וחשבון דרך. התקוות פינו את מקומן לאכזבות,
והאמונה ב"צדק האדום" הפכה לבושה הראויה לכל תירוץ והסבר. הכיבוש המתמשך הוביל
לקהות רגש לזולת ולחרדות קיומיות.
כל זה, על רקע תהליכי "נורמליזציה" שעברו במהירות על החברה הישראלית, ערער את -
הביטחון בצדקת הדרך הכללית, ופגע אנושות בדימוי העצמי ובגאוות היחידה הקיבוצית.
הקיבוצים שקעו בחיי שגרה, עד שנכנסו למשבר רב תחומי עמוק וממושך. מחוד החנית, מושא - -
להערצה וסמל חינוכי לנוער, הפכו בהדרגה בתודעת הציבור לעוד מקום אחד מיני רבים, צורת
התיישבות נוספת, ולאו דווקא מועדפת.
4275 ( כב' תמוז תשפ"א 2.7.2021 ( )2021( עלון 20
"הגבעה" הפכה לסמל של האמונות שהכזיבו, נאומים שאין בהם אמת ומנהיגים היודעים
וממשיכים לחנך ולהנהיג כאילו שהאמת עדיין לא הגיעה לידיעתם. לא מפתיעה היא העובדה
ששבילי הגבעה, כיתותיה ומתקניה, שממו בשנים ההן. עם התנפצותן של האידאולוגיות
המוחלטות, שאין עליהן עוררין, נסתלקו להם גם המנהיגים ההיסטוריים הגדולים. הזדקנו,
נתכנסו לתוך עצמם, ומתו לצידם ולאורם של מאורעות שהפכו את כל אמונותיהם על פניהן.
-- -- -- -- -- -- -- -- -- --
מה שנותר יציב ובולט במעלה המדרגות היורדות, הוא המאבק המתמשך לשוויון זכויות מלא של
יהודים וערבים כאזרחי מדינת ישראל והנכונות העיקשת ורבת השנים של תנועת "השומר- -
הצעיר" להכיר בזכויות הלאומיות של הפלסטינים לישות עצמאית משלהם, לצידה של מדינת-
ישראל. פעמי השלום המפציעים היום, הנכונות לחיות באמון הדדי ובשיתוף פעולה לתועלת עמי
האזור כולם, המאבק שהוביל את ממשלת ישראל לנכונות להסתכן ולהעז ללכת בדרך פשרה
והבנה, מקורו גם כאן, בגבעת חביבה, מקום שספג חבטות של לאומנות מתלהמת ויכל להן. -
במקום הזה נפגשו ונפגשים, עבדו ועובדים, כתף אל כתף, בשוויון זכויות מלא יהודים וערבים, -
פלסטינים וישראלים. הם עשו זאת גם בתקופות שבהן השנאה והלאומנות הדו צדדית היו בשיאן, -
והמצב נראה, לכאורה, חסר תקווה וחסר סיכוי.
-- -- -- -- -- -- -- -- -- --
הבא היום בשערי גבעת חביבה ימצא קמפוס שוקק חיים. תלמידים רבים לומדים ערבית במכון -
היהודי ערבי, עשרות רבות של תלמידים לומדים אמנויות שונות במרכז לאמנויות המצוי -
במרכזה של הגבעה. בית הספר למקצועות הטלוויזיה הולך ומתבסס בתחומו, החוקרים במרכז -
על שמו של מאיר יערי, מנהיגה ההיסטורי של התנועה, ממשיכים לחקור את מקורות הרעיון
ודרך הגשמתו לאורך ההיסטוריה של הישוב היהודי בארץ. מידי פעם מפיק מרכז ההדרכה, חומר
"רזה וספקני" בכל הקשור לכיווני השינוי העוברים כיום בעוצמה רבה על התנועה הקיבוצית
כולה. אלא שהמגדלור אורו התעמעם מאוד. ההר האידאולוגי הפך למישור רב מכשולים, – -
והתורה לא נכתבת ולא נלמדת בו. הנוער שבא היום בשערי הגבעה, הוא נוער חף מאידאולוגיות
מוחלטות ולא חווה מעולם את חווית האמונה הבלתי מותנית. הדיאלוג בין נוער חף מרעיון לבין -
חוקרים ומרצים שחוו את האמונה ושברה, את התקווה והאכזבה, במציאות של משבר קיומי
העובר על הקיבוצים הוא דיאלוג עצוב, קשה, ולעיתים, על דרך הפרדוכס, גם מרתק. התנועה -
הקיבוצית מחפשת נואשות את טעם קיומה המיוחד, וגם בגבעת חביבה, המקום בו אמורות להיות -
התשובות, אין כוח ללדת. האופטימיסטים אומרים שהכל פתוח והרשות עדיין נתונה.
העולם ממשיך לנוע על צירו, ויתכן שרוח אחרת, רוח חדשה, תביא גם אלינו אביב חדש, סיכוי
חדש. 

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב