קיבוץ עין שמר
קיבוץ עין שמר
חסר רכיב

"שנות חיינו הטובות ביותר שהקדשנו למטרות היפות ביותר" | מיומני עין שמר חלק ב'

יוסף אשכולי אמר בין השאר: זיכרונות רבים ורבי-מתח קושרים אותנו עם הימים האלה – ימים של יצירת בראשית בדרכנו הקיבוצית. הבעיה המרכזית שהועמדה לפנינו בטרם יצירת הקיבוץ הארצי הייתה: 

קיבוץ שומרי מהו? 

מה דמותו החברתית והפוליטית והרעיונית? 

ראינו את הקיבוץ כהמשך טבעי של חינוכנו השומרי, המשך של הקבוצה השומרית המלוכדת. היינו מודרכים ע"י ציווי הגשמה ציונית וסוציאליסטית. את הקיבוץ ראינו כתא של חברה חדשה בעלת תפקידים אובייקטיביים-היסטוריים וכצורת-חיים הומניסטית-מוסרית. קראנו לזה קיבוץ אורגני. אבל במציאות איך עושים את המלאכה של יצירת קיבוץ אורגני?

 

קבוצת עין גנים 1927

קבוצת עין גנים 1927

הבינונו וחשנו בצורה אינסטינקטיבית שהקיבוץ, על מנת שיהיה בריא ומחוסן, מוכרח לכלול את כל שטחי החבר החל מיחסי אדם בתוכו וגמור בשאלות חובקות זרועות עולם, ולחתור במשותף לפתרון. כי רוחו בשותפות החיים של חבריו.


זכורני: ביום שבת אחד בשעות הצהרים ביקר אותנו ברל כצנלסון. ישב לו בתוכנו ושאל שאלה פשוטה ונוקבת: תגידו לי, אם אתם אוכלים ביחד, האם זו סיבה מספיקה שגם תחשבו ביחד? לא קל היה לנו, חברים צעירים בארץ להתמודד עם "אריה" כברל.

אך אמרנו לו: אם אנו רוצים לאכול ביחד בקיבוץ – לאורך ימים, צריכים אנו לחשוב מחשבה משותפת ביחד, כי אין להפריד בין שטחי החיים השונים בקיבוץ.


...החיים הרעיוניים בקיבוץ היו תוססים, בעלי מתח. אך הקיבוץ היה גם בית. יחסי חברים היו קרובים, הרגשה של אחריות הדדית וקירבה נפשית שררו בתוכנו. ערבי השבתות והחגים, אם היינו לובשים חולצות לבנות רקומות רקמה מעשה ידי חברותנו – היו שעות של התרוממות רוח בשיר ובריקוד. כוח-נעורים, שנרתם למילוי יעדים גדולים, מצא לו אפיק מתאים בחיי שותפות ואחווה.


הקיבוץ גדל ע"י קליטה של חוג מצומצם של שומרים, אך כל חבר חדש היה צריך לעמוד במבחן. כי לא חשוב מה שהיית בחו"ל, ראש קבוצה, או אפילו ראש קן – חשוב מה שהנך פה, בארץ.

מהו ערכך כאן. אין זכות-אבות ואין זכות עבר, יש רק זכות מעשיך.


גדולה הייתה השפעתה של החברה בקיבוץ – בעבודה, בחיי יום יום, בשיחה, בעיצוב דמותו של חג ושבת. הן שסייעו לייסד, כדבר מובן מעצמו, את הקומונה, את מחסן-הבגדים המשותף, הן היו יציבות ברגעי משבר ונשאו בגבורה את הדלות והעוני של תקופת הרעב, וניהלו בהצלחה מטבח ריק מפרודוקטים.


פרקי עין-גנים, פרקים ששלובים בהם חן-נעורים, בגרות-מחשבה ונאמנות ליעוד.

לא היינו יחידי סגולה, אבל עמדנו במשימה.


אילו רציתי לסכם את התקופה של 35 שנים מעין גנים ועד עין שמר היום, הייתי אומר: 

שנות חיינו הטובות ביותר שהקדשנו למטרות היפות ביותר.


מתוך עלון עין שמר מ1960



חסר רכיב