"האגודה"... או כל אחד לעצמו // אביטל גבע
אני תומך בשתי ידיי בשיוך האגודה.
צריך לסמוך ולהאמין באנשים שכבר מספר שנים עובדים יומם וליל וטורחים למען כולנו,
והביאונו עד הלום, צעד-צעד. האם אפשר לבוא ולזרוק בדקה, בהינף יד, בעילום שם:
"מוליכים אתכם שולל" ?
אני בהחלט סומך ומאמין בכל הקבוצה שעומלת מזה שלוש שנים בעבודת נמלים, מול כל
משפחה ומול הבנקים. התוכנית המוצגת לנו היא מעין נקודה אכרימדית ומאוזנת מול כל
הקבוצות.
יש פה צ'אנס (ציטוט של אסף בינשטוק) למצות הזדמנות בלתי חוזרת.
תמיד, בכל מצב, יעלו אנשים לאוטובוס ויגידו שזו לא הדרך, ואל תאמינו בנהגים.
בדרך האגודה, נוכל לקדם בנייה רוויה עבור כל הבנים שאין ידם משגת, ליזום ולבנות
מקורות כלכליים (מרלו"ג, צומת), חיי קהילה ו תרבות וחינוך פורמלי ולא פורמלי,
ובריכה, וחדר-אוכל... כל אותם דברים שאפשר לקיימם רק ביחד, וגם – קבלת שבת...
זו האגודה, זו השותפות, זה העתיד והחשיבה גם על יום סגריר.
זו היכולת לשיר ביחד ולא
כל אחד לעצמו, בבחינת אני וחלקת האדמה שלי וגדר.
היום, במצב בישראל, אני קורא להצביע אגודה. אגודת אנשים ולא כל אחד לעצמו.
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!